התפתחות שידורי רדיו דיגיטליים
הפיתוח של רדיו יבשתי דיגיטלי הוא סיפור של חדשנות המונעת על ידי הרצון לאיכות שמע טובה יותר, שימוש יעיל יותר בספקטרום הרדיו והיכולת לספק שירותי נתונים נוספים. להלן סקירה היסטורית:
שנות השמונים - זרעי השינוי
המגבלות של רדיו FM (Frequency Modulation) אנלוגי, כמו רגישות להפרעות, דהייה בסביבות ניידות וקיבולת מוגבלת לתחנות חדשות, דרבנו את החיפוש אחר חלופה דיגיטלית. בראשית עד אמצע שנות ה-80, החל מחקר על שידורי אודיו דיגיטליים באירופה, בעיקר בהשתתפות ה- West-German Institut für Rundfunktechnik (IRT) והמרכז הצרפתי commun d'études de télévision et télécommunications (CCETT).
הרעיון המרכזי היה לפתח מערכת רדיו דיגיטלית שתעלה על מגבלות שידורי ה-FM. יעדים מרכזיים כללו:
- איכות שמע משופרת: שאיפה לאיכות צליל הדומה לתקליטורים.
- קליטה משופרת: מתן קליטה חזקה, במיוחד למשתמשים ניידים ובסביבות המועדות להפרעות מרובות נתיבים.
- שירותי נתונים: הצעת פוטנציאל להעברת טקסט ונתונים אחרים לצד שמע.
- שימוש יעיל בספקטרום: ניצול יעיל של רוחב הפס.
- הספק שידור נמוך יותר: הפחתת ההספק הדרוש לשידור.
סוף שנות ה 80 - שנות ה 90 ופרויקט EUREKA-147
בשנת 1987, הפרויקט הפך לחלק מיוזמת EUREKA האירופית וזכה לשם EUREKA-147 DAB Project. המטרה הייתה לפתח מערכת המציעה קליטה משופרת בהשוואה ל-FM, איכות שמע דמוית CD, שימוש יעיל ברוחב פס, כוח שידור נמוך, קליטה טובה לנייד ופוטנציאל לשירותי נתונים.
התקבלו החלטות טכניות מרכזיות, כולל אימוץ של אפנון ריבוי תדרים-חלוקה אורתוגונליים (OFDM) - טכניקה שהפכה מאז לבסיס למערכות תקשורת דיגיטליות מודרניות רבות. ה-Codec MPEG-1 Audio Layer II (MP2) פותח גם הוא כחלק מפרויקט זה.
הדגמות מוקדמות של טכנולוגיית DAB התקיימו בשנת 1988. מפרט הפרוטוקול הושלם בתחילת שנות ה-90 ואומץ על ידי גופי תקינה בינלאומיים ואירופיים (ITU-R ב-1994, הקהילה האירופית ב-1995 ו-ETSI ב-1997).
אבני דרך מרכזיות בהתגבשות ופיתוח מוקדמים כוללות:
- 1986: שיתוף פעולה ראשוני בין IRT ו-CCETT.
- 1987: הקמת פרויקט EUREKA-147 DAB.
- 1988: ההדגמות הפומביות הראשונות של טכנולוגיית DAB התקיימו בז'נבה במהלך ועידת WARC-88.
- 1990: בחירת קודק MPEG-1 Audio Layer II (MP2) וטכניקת אפנון Orthogonal Frequency-Division Multiplexing (OFDM). שידורים ניסיוניים החלו על ידי ה-BBC תוך שימוש בתקן EUREKA-147. התקבלה החלטה משמעותית להשתמש בפסי תדרים שונים (Band I, Band III ו-L Band) בהשוואה ל-FM ו-AM.
- 1991: הדגמה של טכנולוגיית DAB התקיימה בתערוכת NAB בארה"ב.
- 1992-1993: סיום מפרט הפרוטוקול.
- 1994: אימוץ תקן DAB על ידי גוף התקינה ITU-R.
- 1995: אימוץ רשמי על ידי הקהילה האירופית והקמת פורום DAB האירופי (כיום WorldDAB). השקות ציבוריות ראשוניות של DAB החלו במדינות כמו בריטניה וגרמניה.
פרויקט EUREKA-147 הניח את היסודות לתקן DAB, והיה חלוץ השימוש ב-OFDM לשידור. מטרת הפרויקט הייתה ליצור עתיד לרדיו שיציע איכות טובה יותר, יותר שירותים ואמינות רבה יותר בעולם נייד יותר ויותר.
להלן הסבר מפורט על EUREKA 147 DAB שהוציא ה BBC (קישור חיצוני)
אמצע שנות ה-90 - ההשקה הציבורית הראשונה
שירותי DAB ציבוריים הראשונים בעולם הושקו בבריטניה ובשוודיה בשלהי שנת 1995.
1995 - 1999 - הקמת WorldDAB
פורום DAB האירופי (כיום WorldDAB) הוקם בשנת 1995 כדי לקדם ולתאם את אימוץ ה-DAB.
פרויקט EUREKA-147 "הסתיים" והתמזג לתוך WorldDAB בשנת 1999, תוך גיבוש מאמצים לקידום הטכנולוגיה.
סוף שנות ה-90 - תחילת שנות ה-2000 - אימוץ מוקדם ואתגרים
מקלטי DAB ברמת הצרכן החלו להופיע בסביבות תחילת האלף החדש.
בעוד DAB הציע יתרונות טכניים משמעותיים, ההשקה הראשונית שלה התמודדה עם אתגרים, כולל הצורך בתשתית חדשה ועלות המקלטים. הזמינות של תוכן משכנע ללא סימולקאסט הייתה גם גורם לאימוץ איטי מהצפוי באזורים מסוימים.
2000 ואילך - נוף עולמי ותקנים מתחרים
תקני רדיו יבשתי דיגיטליים שונים הופיעו ברחבי העולם, כולל:
- רדיו HD מערכת בערוץ בתוך פס (In-Band On-Channel - IBOC) המשמשת בעיקר בארצות הברית ובחלקים מהעולם הערבי, ומאפשרת שידור דיגיטלי בתוך רצועות AM ו-FM קיימות.
- FMeXtra - מערכת בערוץ בתוך פס (In-Band On-Channel - IBOC) שיצאה משימוש
- ISDB-T תקן יפני לרדיו וטלוויזיה דיגיטליים
- DRM - תקן המיועד לרצועות גלים קצרים, גל בינוני וגלים ארוכים, עם הרחבה (DRM+) לרצועות VHF.
- T-DMB - תקן שידור דיגיטלי שפותח במקור בדרום קוריאה כהרחבה של תקן ה-DAB (Digital Audio Broadcasting) האירופי.
- 5GB - תקן שידור דיגיטלי לטלוויזיה שמעביר כמובן גם רדיו. לא בשימוש שוטף. ייתכן שיאומץ בעתיד הקרוב
- CDR - תקן שידור דיגיטלי שפותח בסין
- רדיו לווייני - ו בצפון אמריקה שירותי רדיו דיגיטלי לוויני (XM ב 1988 ו-Sirius ב 1990 - אשרהתמזגו בשנת 2008) והם מציעים מגוון רחב של ערוצי רדיו בלעדיים מבוססי דמי מינוי. כמו כן הושקו בשלהי שנת 1999 באסיה ובאפריקה שירותי רדיו לווייני בשם WorldSpace אשר פשט את הרגל בשנת 2008.
אמצע העשור הראשון של האלף הנוכחי - ההתפתחות ל +DAB
על מנת להתייחס למספר ביקורות ולשפר את המערכת, תקן DAB התפתח ל +DAB . זה כלל אימוץ של קודקים אודיו יעילים יותר (HE-AACv2/eAAC+), MPEG Surround לשמע מרחבי טוב יותר ותיקון שגיאות חזק יותר (קידוד Reed-Solomon). רסיברים התומכים ב +DAB החלו להופיע בסביבות 2007.
2010 - הווה - מצב נוכחי ומגמות עתידיות
DAB ו +DAB אומצו במספר מדינות ברחבי העולם, במיוחד באירופה ובאוסטרליה. אזורים מסוימים רודפים באופן פעיל אחר מעבר מ-FM אנלוגי לרדיו דיגיטלי.
הפיתוח של טכנולוגיית שידור 5G טומנת בחובה פוטנציאל לחולל מהפכה נוספת ברדיו יבשתי דיגיטלי על ידי הפעלת קליטה בסמארטפונים ללא צורך במקלטי רדיו ייעודיים.
ההתמקדות ממשיכה להיות בהגדלת הכיסוי, הרחבת מגוון השירותים (כולל נתונים ומולטימדיה), והבטחת זמינות מקלטים במחיר סביר כדי להניע את אימוץ הצרכנים.
לסיכום, פיתוח הרדיו הקרקעי הדיגיטלי היה מסע רב עשורים, בסימן חדשנות טכנולוגית משמעותית ובהפצה גלובלית הדרגתית. בעודו מתמודד עם אתגרים בדרך, הרדיו הדיגיטלי מציע יתרונות ברורים מבחינת איכות השמע ויעילות הספקטרום, וממצב אותו כחלק מרכזי בעתיד של שידורי הרדיו.
ומה בעתיד? האם רדיו אינטרנט יחליף את השידורים הדיגיטליים הקרקעיים?
העתיד של הרדיו הדיגיטלי הוא ככל הנראה מורכב יותר מאשר החלפה פשוטה של שידורי רדיו דיגיטליים יבשתיים (DAB או +DAB וכו') על ידי רדיו אינטרנטי. סביר יותר שנראה דו-קיום והכלאה בין שתי הטכנולוגיות. הנה פירוט מדוע:
טיעונים לכך שרדיו אינטרנטי עלול להחליף שידורי רדיו דיגיטליים יבשתיים:
- טווח גלובלי: רדיו אינטרנטי חוצה גבולות גיאוגרפיים ומאפשר למאזינים לגשת לתחנות מכל מקום עם חיבור לאינטרנט.
- מבחר עצום: מספר תחנות הרדיו המקוונות עולה בהרבה על הקיבולת של שידורים דיגיטליים יבשתיים, ומציע תוכן נישתי וחוויות מותאמות אישית.
- אינטראקטיביות: פלטפורמות רדיו אינטרנטי רבות מציעות תכונות כמו צ'אט חי, האזנה לפי דרישה ותוכן אינטראקטיבי שחסר ברדיו המסורתי.
- שילוב מולטימדיה: רדיו אינטרנטי יכול לשלב בקלות ויזואליה, טקסט וקישורים לצד אודיו.
- נגישות במכשירים מרובים: מאזינים יכולים לגשת לרדיו אינטרנטי בסמארטפונים, מחשבים, רמקולים חכמים ומכוניות מחוברות - מכשירים שבדרך כלל כבר יש להם.
- איכות שמע פוטנציאלית גבוהה יותר: ברוחב פס מספיק, רדיו אינטרנטי יכול להזרים בקצבי העברה גבוהים יותר, ולהציע איכות שמע מעולה.
סיבות מדוע שידורי רדיו דיגיטליים קרקעיים (DAB ו +DAB) ככל הנראה ימשיכו להתקיים:
- חינם לשימוש: רדיו DAB הוא בדרך כלל בחינם לשימוש לאחר רכישת מקלט, בניגוד לרדיו אינטרנטי שצורכת נתונים ודורשת חיבור לאינטרנט.
- חוסן ואמינות: שידורים יבשתיים הם בדרך כלל עמידים יותר במצבי חירום ובאזורים עם כיסוי אינטרנט חלש או לא קיים.
- פשטות וקלות שימוש: מכשירי רדיו DAB הם לרוב פשוטים לשימוש ואינם דורשים התקנה מורכבת או עלויות נתונים שוטפות.
- האזנה חזקה ברכב: האזנה לרדיו נותרה נפוצה בכלי רכב, ו-DAB מציע פתרון אמין ומשולב. בעוד שמכוניות מחוברות הולכות וגדלות, DAB הוא לרוב תכונה סטנדרטית.
- תשתית מבוססת: השקעה משמעותית כבר בוצעה בתשתית DAB באזורים רבים.
- התמקדות בתוכן מקומי: DAB מציע לעתים קרובות שירותי רדיו מקומיים חזקים, המוערכים על ידי קהילות.
- אין צריכת נתונים: בניגוד להזרמה, האזנה לרדיו DAB אינה גוזלת מחבילת הנתונים הסלולרית.
העתיד ההיברידי:
התרחיש הסביר ביותר כולל גישה היברידית, שבה רדיו דיגיטלי יבשתי ורדיו אינטרנטי משלימים זה את זה.
- +DAB מתפתח כדי להציע איכות שמע ושירותי נתונים טובים יותר, ומגשר על חלק מהפערים עם רדיו אינטרנטי.
- פתרונות רדיו היברידי צצים, המשלבים שידורים יבשתיים עם קישוריות לאינטרנט כדי להציע חווית האזנה חלקה עם תכונות משופרות. זה מאפשר למאזינים לעבור בין שידור והזרמה עבור תוכן עשיר יותר וקליטה טובה יותר.
- אפליקציות רדיו משלבות לעתים קרובות גם FM/DAB וגם הזרמת אינטרנט, ומספקות ממשק מאוחד לכל מקורות הרדיו.
אתגרים עבור רדיו אינטרנטי כי שיוכל להחליף באופן מלא את שידורי ה DAB:
- עלויות נתונים: עבור משתמשים רבים, במיוחד אלה עם תוכניות נתונים סלולריות מוגבלות, הזרמת רדיו אינטרנטי מתמדת עלולה להיות יקרה.
- גישה לאינטרנט ואמינות: גישה עקבית ואמינה לאינטרנט אינה אוניברסלית, במיוחד באזורים כפריים או בזמן נסיעה.
- שילוב ברכב: למרות שיפור, שילוב חלק של רדיו אינטרנטי בכל כלי הרכב עדיין אינו סטנדרטי.
- גילוי: עם המספר העצום של תחנות מקוונות, גילוי יכול להיות אתגר עבור מאזינים.
- מונטיזציה: יצירת הכנסה בת קיימא עבור תחנות רדיו אינטרנטיות בלבד נותרה אתגר עבור רבות.
מסקנה:
בעוד שרדיו אינטרנטי מציע גמישות עצומה ומגוון רחב של תוכן, רדיו דיגיטלי יבשתי מספק חווית האזנה חזקה, חינמית ולעתים קרובות מקומית שנותרה מוערכת מאוד. העתיד של הרדיו הדיגיטלי צפוי להיות נוף סינרגטי שבו שתי הטכנולוגיות יתקיימו זו לצד זו ויענו על צרכים וסביבות האזנה שונות. סביר להניח שנראה המשך שילוב וחדשנות הממנפים את החוזקות של שידור והפצה דרך האינטרנט.