מה זה רדיו גלים קצרים - Short Wave Radio ?

שידורי FM (אפנון תדשידורי רדיו בגלים קצרים (Shortwave Radio), או בתדרים גבוהים (HF - High Frequency), מתייחסים לתחום תדרים מסוים בספקטרום הרדיו, לרוב בין 3 ל-30 מגה-הרץ (MHz). המונח "גלים קצרים" נטבע בעבר מכיוון שאורכי הגל בתחום זה היו קצרים יותר מאורכי הגל של גלי הרדיו הבינוניים והארוכים שהיו בשימוש באותה תקופה (AM רגיל, למשל).

מאפיינים עיקריים:

התפשטות גלי רקיע (Skywave Propagation): זהו המאפיין הבולט והחשוב ביותר של גלים קצרים. גלי רדיו בתחום זה מסוגלים להתחבר עם שכבת היונוספירה (שכבה טעונה חשמלית באטמוספירה העליונה של כדור הארץ). היונוספירה מחזירה את גלי הרדיו בחזרה לכדור הארץ, בדומה לאופן שבו מראה מחזירה אור. תופעה זו מאפשרת לשידורים להתפשט למרחקים ארוכים מאוד, מעבר לאופק, ולעיתים קרובות להקיף את כדור הארץ.

השפעת היונוספירה: גובהה ותכונותיה של היונוספירה משתנים במהלך היום והלילה, וכן בהתאם לפעילות השמש ועונות השנה. כתוצאה מכך, טווח הקליטה ואיכות השידור בגלים קצרים יכולים להשתנות באופן משמעותי בשעות שונות ובימים שונים.

טווח קליטה גלובלי: בזכות תופעת ההחזרה מהיונוספירה, שידורי גלים קצרים יכולים להגיע כמעט לכל נקודה על פני כדור הארץ, כולל אזורים מרוחקים שבהם אין תשתית אינטרנט או תקשורת סלולרית.

יישומים:

שידור בינלאומי: שימשו באופן נרחב לתחנות רדיו בינלאומיות (כמו קול ישראל ליהודים בתפוצות, BBC World Service ועוד) שרצו להגיע לקהלים במדינות רחוקות. גם כיום, גופים שונים משדרים בגלים קצרים למטרות תעמולה או כדרך להגיע לאזורים מנותקים.

תקשורת חירום: במצבי אסון או חירום, כאשר תשתיות תקשורת רגילות (אינטרנט, טלפון סלולרי) קורסות, גלים קצרים נשארים לעיתים קרובות אמצעי התקשורת היחיד הזמין.

קשר ימי ואווירי: אוניות ומטוסים המצויים במקומות רחוקים מהחוף או משדות תעופה משתמשים בגלים קצרים לתקשורת.

חובבות רדיו ("האמים"): קהילת חובבי הרדיו עושה שימוש נרחב בגלים קצרים לתקשורת דו-כיוונית למרחקים ארוכים (DXing).

תחנות מספרים (Numbers Stations): שידורים מוצפנים, לרוב עם רצף של מספרים המוקראים בקול סינתטי, נשמעים לעיתים קרובות בגלים קצרים ומיוחסים לסוכנויות ביון המעבירות מסרים לסוכנים בשטח.

איכות שמע: שידורי גלים קצרים סובלים לרוב מאיכות שמע נמוכה יותר בהשוואה ל-FM, ומושפעים יותר מרעשים אטמוספריים (כמו סטטיות) ומהבהובים (Fading) הנגרמים משינויים ביונוספירה. שיטת האפנון הנפוצה היא בדרך כלל AM, אך יש גם שיטות אנלוגיות ודיגיטליות מתקדמות יותר.

למרות התפתחות האינטרנט והלוויינים, שידורי הגלים הקצרים עדיין רלוונטיים בזכות עמידותם, יכולתם להגיע לכל מקום בעולם, ועלותם הנמוכה יחסית.

מקור התמונה: PEXELS Photo by David Eluwole