רדיו דיגיטלי בישראל

בישראל אומץ לשימוש תקן אאורקה 147.

חברת בזק הפעילה באמצעות מעבדת הפתוח שלה שכנה בתל אביב שידורי רדיו נסיוניים בתקן DAB (המקורי) בין השנים 1996-2007 והיתה לפיכך אחת מחלוצות השידורים אלה בעולם.

בשנת 2004 צוות של חברת בזק יצא לבדוק את איכות הקליטה של שידורי ה DAB ברחבי המדינה לאורך הכבישים הראשיים (באותה תקופה).כפי שניתן להתרשם מהצבע הירוק השולט - התוצאות היו יותר ממשביעות רצון למרות שמדובר היה משדר בודד בלבד. להלן מפת התוצאות

למרות שהחברה צברה נסיון וידע רב בתחום, מסיבות פוליטיות שונות הוחלט, שחברת בזק לא תוכל להשתתף במכרז להקמת תשתית ההפצה של שידורי הרדיו הדיגיטליים. יצוין כי עד אז בזק היתה אחרית על הפצת כל שידורי הרדיו והטלוויזיה הקרקעיים בישראל.

באוגוסט 2004 החליטה הממשלה על הקמת תחנות רדיו דיגיטליות והפעלת שידורי רדיו דיגיטליים קרקעיים על מנת להגביר את התחרות בתחום הרדיו.

במרץ 2005, נעשתה החקיקה בעניין באמצעות תיקון לחוק הרשות השנייה

ביוני 2008, לאחר דחיות רבות, פרסמו משרד האוצר ומשרד התקשורת מכרז משותף להקמה ולהפעלה של מערך שידורי רדיו דיגיטלי DAB+.

הזיכיון הוצע ל-14 שנה, כאשר תקופת ההקמה אמורה הייתה לעמוד על שנתיים.

המענק שהוצע עמד על 23 מיליון שקל.

חברת בזק נפסלה, כאמור, מראש.

מיד עם החלטת הפסילה הפסיקה חרת בזק את שידורי הרדיו הדיגיטליים הניסיוניים.

כשנפתחה תיבת המכרז בפעם הרשונה התברר, שאף חברה לא הגישה הצעה וגם מכרז נוסף מתוקן שפורסם לאחר מכן לא זכה להיענות ותיבת המכרזים נותרה מיותמת.

חלק מהמידע מבוסס על נושא זה בויקיפדיה