רדיו דיגיטלי בישראל

בישראל אומץ לשימוש תקן אאורקה 147.

חברת בזק הפעילה באמצעות מעבדת הפיתוח בתל אביב שידורי רדיו נסיוניים בתקן DAB (המקורי) בין השנים 1996-2007 והיתה לפיכך אחת מחלוצות השידורים אלה בעולם. השידורים כיסו כ-85% מהאוכלוסייה באמצעות שישה משדרים בלבד ובאיכות קליטה טובה מאוד.

בשנת 2004 צוות של חברת בזק יצא לבדוק את איכות הקליטה של שידורי ה DAB ברחבי המדינה לאורך הכבישים הראשיים (באותה תקופה).כפי שניתן להתרשם מהצבע הירוק השולט - התוצאות היו יותר ממשביעות רצון למרות שמדובר היה משדר בודד בלבד. להלן מפת התוצאות.

למרות שהחברה צברה נסיון וידע רב בתחום, מסיבות פוליטיות שונות הוחלט, שחברת בזק לא תוכל להשתתף במכרז להקמת תשתית ההפצה של שידורי הרדיו הדיגיטליים. יצוין כי עד אז בזק היתה אחרית על הפצת כל שידורי הרדיו והטלוויזיה הקרקעיים בישראל.

באוגוסט 2004 החליטה הממשלה על הקמת תחנות רדיו דיגיטליות והפעלת שידורי רדיו דיגיטליים קרקעיים על מנת להגביר את התחרות בתחום הרדיו.

במרץ 2005, נעשתה החקיקה בעניין באמצעות תיקון לחוק הרשות השנייה

ביוני 2008, לאחר דחיות רבות, פרסמו משרד האוצר ומשרד התקשורת מכרז משותף להקמה ולהפעלה של מערך שידורי רדיו דיגיטלי +DAB.

בשנת 2008, משרד התקשורת פרסם מכרז להקמת רשת +DABארצית.

הרישיון הוצע ל-14 שנה וכלל דרישה לכיסוי של 80% מהאוכלוסייה, עם אפשרות להרחבה ל 90%-98% בהתאם לאזור תקופת ההקמה אמורה הייתה לעמוד על שנתיים.

לחברה שתזכה הוצע המענק של 23 מיליון שקל.

חברת בזק נפסלה מראש מלהשתתף במכרז.

מיד עם החלטת הפסילה הפסיקה בזק את שידורי הרדיו הדיגיטליים הניסיוניים.

כשנפתחה תיבת המכרז הראשון התברר, שאף חברה לא הגישה הצעה.

מכרז נוסף מתוקן שפורסם לאחר מכן לא זכה להיענות ותיבת המכרזים נותרה מיותמת.

הנימוק של חלק מהמתעניינים בהקמה ותפעול רשת ההפצה (המשדרים) לאי הגשת הצעות היה בעיקר העובדה שמדובר בהשקעה גרולה בשעה שמרבית תחנות הרדיו הפרטיות האזוריות טענו, שהן לא מתכוונות לעבור (גם) לשידורים דיגיטליים בגלל העלויות הכרוכות בשידור נוסף (מעבר לשידורי FM שהן מבצעות בעצמן).

בשנת 2021 דווח כי הוקמה ועדה מיוחדת המשותפת לתאגיד השידור הישראלי ("כאן") ולנציגים של משרדי ממשלה רלוונטיים (משרד התחבורה ומשרד התקשורת) כדי לבחון את הנושא. עם זאת, לא ידוע על התקדמות משמעותית מאז.

בכך נקבר פרוייקט הרדיו הדיגיטלי הקרקעי בישראל לשנים רבות.

המצב כיום

למרות שאין שידורים דיגיטליים קרקעיים פעילים, ישנם מספר ערוצי רדיו המשודרים באופן דיגיטלי דרך פלטפורמות אחרות:

• +עידן: במסגרת שידורי הטלוויזיה הדיגיטליים הקרקעיים של עידן+, מועברים מספר ערוצי רדיו בקידוד דיגיטלי, כגון תחנות "כאן", גלי צה"ל ותחנות רדיו אזוריות מסוימות. שידורים אלה דורשים ממיר דיגיטלי התומך בפורמטי האודיו הרלוונטיים (HE AAC V2 ו-Dolby Pulse).
• אינטרנט: תחנות רדיו רבות בישראל משדרות את תוכניהן גם דרך האינטרנט באמצעות סטרימינג.
• אפליקציות סלולריות: רוב תחנות הרדיו הגדולות מציעות אפליקציות סלולריות המאפשרות האזנה לשידורים חיים ותוכן נוסף.

חלק מהמידע מבוסס על נושא זה בויקיפדיה

tel Aviv Photo by Виктор Соломоник