היסטוריה של הטלוויזיה - כל ההתחלות
המכשיר הראשון לסריקת תמונות נעות הנחשב כאבן יסוד בהיסטוריה של הטלוויזיה הוא מערכת הסריקה שתוכננה ונבנתה על ידי פול ניפקוב Paul Nipkow בשנת 1884 . הסורק היה מורכב מדיסק עם 18 חורים ( או פתחים) מסודרים במיבנה לולייני שהוצב בחזית של תא פוטו-אלקטרי. כשהדיסק סבב , הספירלה עברה על פני התמונה שבסצינה המצולמת מלמעלה למטה בדפוס של 18 קווים אופקיים. הדיסק היה מסוגל להגיע ל 4,000 נקודות-תמונה (פיקסלים) בשניה. תהליך הסקירה בחן (ניתח) את הסצינה על ידי חיתוכה לאלמנטים של תמונה. החדות של פרטי התמונה שהמערכת היתה מסוגלת לתת היתה מוגבלת בציר האופקי ובציר האנכי על ידי קוטר האזור המכוסה על ידי הפתחים של הדיסק. על מנת לבצע רפרודוקציה של סצינה, הוקרן מקור אור מבוקר עוצמה על מסך באמצעות דיסק ניפקוס דומה , אשר סבב בתיאום זמן עם הדיסק הראשון (הדיסק ה"מצלם"). למרות שיכלולים נוספים ברעיון זה שנעשו על ידי ביירד באנגליה ו ג'נקינס בארה"ב והשימוש, בשנת 1907 , של מגבר שפופרת הריק (ואקום) של לי דה-פורסט , הטלויזיה ה"מכאנית" המבוססת על הרעיון של הדיסק של Nipkow לא הצליחה מהסיבות הבאות:
1. חוסר היעילות של המערכת האופטית,
2. שימוש בחלקים מכאניים נעים,
3. מחסור במקור אור רב-עוצמה המסוגל ניתן לעבור איפנון על ידי אות חשמלי בתדרים גבוהים, הנחוצים להפקת אותות וידאו.

למרות כל החסרונות , ניפקוס הצליח להדגים מערכת של סריקת תמונה לאנליזה של תמונות על ידי חיתוך של סצינה שלימה לכדי מערכת מסודרת של אלמנטים (מרכיבים) של תמונה , אשר ניתן היה להעבירם באמצעות אות חשמלי ואף לשחזרם כתמונה נראית.
ישה זו של ניפקוב היא, כידוע, הבסיס לטלויזיה בת ימינו.

ניפקוס חי ברלין, למרות מוצאו הרוסי. ברית המועצות דאז התגאתה תמיד בכך, שאת הטלויזיה המציא רוסי בבריה"מ. הסובייטים לא התכוונו כמובן לניפקוב אלא לרוסי אחר, אשר בשנת 1905 ערך ניסויים ב.....דיסק של ניפקוב.
גם הגרמנים, היפנים ו אנגלים טוענים להמצאת הטלויזיה. אין ספק, שאת הטלוויזיה המודרנית האלקטרונית המציאו פיילו פארסנוורת' ו ולדימיר צבורקין אשר , לאחר ההמצאה שלהם, השקיעו את יתר ימי חייהם בשיפורה ובשיכלולה ולהם אנו חבים תודה על הטלויזיה בת ימינו.

צבורקין :המוח של RCA
ולדימיר צבורקין היה מהגר רוסי שהגיע לארה"ב לאחר מלחמת העולם הראשונה . עם הגיעו שמה, הוא החל לעבוד בחברת ווסטינגהאוז שבפיטסבורג. הוא עבד בחברה בין השנים 1920-1929 ובעת שהותו שם הוא ביצע כמה מהנסיונות הראשונים שלו בתחום הטלוויזיה. למעשה, צבורקין עזב את רוסיה והיגר לארה"ב על מנת לפתח את החלום הגדול שלו : טלוויזיה .
בשנת 1923 הוא פיתח את השפופרת הראשונה של מצלמת הטלויזיה ( הנקראת איקונוסקופ , Iconoscope ) ופיתוח שפופרת המסך שלו ( kinescope ) יצרה את הבסיס עליו פותחו מקלטי הטלוויזיה המודרניים . צבורקין מכונה בפי היסטוריונים רבים של התחום כ"אבי הטלויזיה". ה Iconoscope שפיתח ן ( שילוב של המילים היווניות "לראות" ו "צלמית") היה עשוי סרט מורכב מתחמוצת-אלומיניום שניתמך על ידי סרט אלומיניום ומצופה בשיכבה רגישה לאור מורכבת מפוטסיום היבריד. עם שפופרת מצלמה בסיסית זו והשפופרת הקטודית היו בידיו , למעשה, היסודות לטלוויזיה אלקטרונית.
זבורקין המשיך בפיתוח המצאותיו במשך 6 שנים נוספות וב 18 בנובמבר 1929 הציג את כל הפיתוחים שלו בועידת מהנדסי הרדיו. הרצאתו משכה את תשומת הלב של דייויד סרנוף ,אף הוא מהגר ממוצר רוסי, שהיה באותה העת סגן נשיא ומנכ"ל של חברת RCA . סרנוף שיכנע את צבורקין להצטרף לחברת RCA Victor ב קמדן שבניו ג'רזי שם הוא מונה למנהל מעבדות המחקר האלקטרוני של חברת ACR. החברה סיפקה את המימון והניהול למרכז המחקר , מקום בו הצליחו זבורקין ומהנדסי המרכז לפתח, בסופו של דבר, מערכת טלויזיה מעשית שימושית.

שני האישים מעולם לא שכחו את פגישתם ההיסטורית. בתשובה לשאלת סרנוף באשר לעלות הפיתוח של מערכת טלוויזיה שימושית, העריך זבורקין את הפרוייקט ב 100,000 דולר. שנים מאוחר יותר נהג סרנוף לעקוץ את זבורקין באשר להערכתו ואמר שנדרשו עוד 50 מליון דולרים לחברת RCA לפיתוח המערכת עד שהיא ראתה מהמצאת הטלויזיה רווחים כלשהם.

בשנת 1931 , כשהאיקונוסקופ והשפופרת הקטודית מפותחים היטב, המצאת הטלויזיה היתה מוכנה להצגה מיסחרית בפני הציבור וסרנוף וחברת RCA היו מוכנים לתעשיית הטלויזיה.

פארסנוורת' - נער הפלא
האגדה מספרת, שפיילו פארנסוורת' המציא את הטלוויזיה האלקטרונית כשהיה בן 15 שנה. בגיל 19 הוא נפגש עם איש עסקים בשם ג'ורג' אוורסון בסולט לייק סיטי ושיכנע אותו להציג את רעיון הטלוויזיה האלקטרונית בפני קבוצת משקיעים, על מנת שיממנו את פיתוחו. הענין העיקרי שהטריד את קבוצת המשקיעים בפניהם הציג אברסון את הרעיון שלו היה, שאף אחד קודם לכן לא העלה את רעיון הטלוויזיה המבוססת על אלמנטים אלקטרוניים. המשקיעים היו מעונינים להעניק את המימון על מנת לזכות בתגמולי ענק מפטנט אפשרי מצד אחד אך חששו, מאידך, שחברות רבות שעשויות היו לעבוד על פיתוח דומה במקביל ולרשום עליו פטנט לפני פארסוורת' , מה שימנע מהם לזכות בתמלוגי הפטנט המיוחל ולגרום להשקעתם לרדת לטמיון . פארנסוורת' ואוורסון היו מוכרחים לשכנע את המשקיעים כי אין אף אחד אחר שמנסה לפתח מערכת דומה של טלויזיה אלקטרונית.

פארנסוורת' הקים מעבדה אלקטרונית בלוס אנג'לס ומאוחר יותר גם בסן פרנסיסקו .בשנת 1927 , במעבדה שלו בגרין סטריט שבסן פרנסיסקו הוא הצליח להדגים לראשונה את מערכת הטלוויזיה האלקטרונית שלו ועדיין לא מלאו לו 21 שנים. הוא הצליח לפתח במהירות את העקרונות הבסיסיים של מערכת אלקטרונית , הרבה לפני כל המיתחרים שעבדו במקביל על אותו רעיון והצליח לרשום פטנטים רבים בתחום זה.
בשנת 1928 הציג פארנסוורת' מערכת שהוא כינה בשם Image Dissector . במערכת זו התמונה נוצרה על ידי אלקטרונים שנבעו ממישטח פוטו-קתודי ואשר הוחזרו על ידי שדות סריקה אנכיים ואופקיים (בזכות סלילים שהקיפו את השפופרת ). כך שהם גרמו לתמונה לסרוק פתח קטן. במילים אחרות , במקום שפתח קטן או קרן אלקטרונית יסרקו את התמונה, הפתח הוא קבוע ואילו התמונה מונעת לפני הפתח.
האלקטרונים שעברו דרך הפתח נאספו, על מנת ליצור אות המתאים למיטען באלמנט של הפוטוקטודה ברגע נתון. המיגבלה של המצאה זו היתה עוצמת האור הגדולה מאוד שנדרשה, בגלל חוסר יכולת איחסון. כתוצאה מכך , לא נמצא שימוש ל Image Dissector פרט לעבודות המעבדה. בשנת 1930 הוא הצליח לרשום פטנט על המצאתו זו.

בניסויים אלה הצליח פארנסוורת' להעביר שידור עם 100-150 שורות לתמונה ובקצב של 30 שורות לשניה. הוא המשיך לרשום פטנטים ולהציא המצאות שונות ועד לשנות ה 30 היה המפתח המתחרה הרציני ביותר של חברת RCA . בסוף שנות ה 30 פרצו מאבקים מרים בין RCA לבין פארנסוורת' בנושאי הפרת זכויות יוצרים על פטנטים שונים. מלחמת הפטנטים הסתיימה, כאשר חברת RCA הסכימה, בסופו של דבר, לשלם לו תמלוגים על שימוש בהמצאותיו.
הוא נפטר בשנת 1971 וכמו ממציאים דגולים רבים אחרים , הוא לא נזכר רבות בתולדות תעשית הטלוויזיה, לה תרם למעשה את יסודותיה המודרניים ופטנטים רבים וחשובים.

גם חברת ג'נרל אלקטריק הצטרפה למירוץ בפיתוח מערכת צילום וקליטה של טלויזיה. בשנת 1926 פיתח מהנדס של החברה בשם ארנסט אלכסנדרסון מערכת דיסק סורק מכאני לשידור תמונה. בשנת 1927 הוא הציג את המצאתו בפני הקהל הרחב. ב 11 בספטמבר 1928 שידרה תחנת הטלוויזיה הנסיונית WGY Schenectady NY ,שהיתה בבעלות החברה , תוכנית דרמטית ראשונה בת 40 דקות בשם The Queen's Messenger . היתה זו דרמה בביצוע שני שחקנים בפני 3 מצלמות. כבר באותן שנים החל מרוץ ליצור תוכניות להקרנה בפני הציבור וכולם רצו להיות ראשונים. למעשה, התקן של 525 קוים לתמונה ב 60 הרץ הוגדרו בתעשיה של אז כ"טלוויזיה בחדות גבוהה" וזאת, בהשוואה למקלטים שקדמו להם בשנות השלושים. הסיבה לקצב של 30 תמונות לשניה נבע מהעובדה, שלא היה צורך בתכנון מסובך של המקלט. אבל צבורקין ו פאנסוורת' , שישבו בועדות החשובות ביותר בנושאי הטלוויזיה הבינו , שתמונה באיכות כזו אינה טובה למטרות מסחריות ומעשיות והם דחפו ליצירת תקן אחד אחיד ומשופר, לפני ששידורי הטלויזיה בארה"ב יחלו בהיקף מסחרי נרחב.

שני הממציאים ידעו, שעל מנת להימנע מתמונת טלוזייה מרצדת , יש צורך להגיע לקצב של לפחות 40 תמונות בשניה. הדבר היה ידוע עוד קודם לכן מתעשיית הקולנוע. למרות שסרט הצילום נחשף בקצב של 24 תמונות לשניה, הרי שצמצם ההקרנה נפתח פעמיים עבור כל תמונה וכך מתקבלת הקרנה של 48 תמונות לשניה, מה שמסלק את אפקט הריצוד . אם היו משדרים עם 40 תמונות טלוויזיה בשניה, אפילו עם 441 קווים בתמונה (מה שנחשב עד למלחמת העולם השניה טלוויזיה בחדות גבוהה) הרי שרוחב הפס הנידרש לשידור האות היה גדול יותר ממה שניתן היה לקבל טכנולוגית באותם הימים. על כן, פותחה שיטת ה interlacing , אשר פתרה את הבעיה תוך שימוש במיגבלות הטכניות של אותם הזמנים.

שפופרות תמונה
למרות שהאיקונוסקופ של צבורקין סיפק הפרדה (רזולוציה ) טובה למדי, היה צורך ברמות תאורה גבוהות למדי (500 נרות ) ,על מנת לקבל תמונה מוארת היטב. בנוסף , התגלו בעיות רבות נוספות שכולן נבעו מהעובדה, שמדובר במערכת מכאנית. כל אלה הביאו לכך, שהיה צורך לפתח את המצלמה הכל-אלקטרונית. מצלמת ה Orthicon, שהוצגה בשנת 1943 , היתה הפיתוח המתקדם ביותר באותם זמנים בכל הנוגע לטכנולוגית השפופרת. היא פתרה הרבה בעיות של האיקונוסקופ , בזכות השימוש בסריקה איטית. מצלמה זו השתמשה ב photoemitter , גרגרים מבודדים רגישי אור, שהונחו על מבודד. שפופרת דומה שנקראה בשם SPC Emitron פותחה באותו זמן באנגליה. בשנת 1943 הוצג פיתוח משופר של ה Orthicon בשם Image Orthicon . בשנת 1950 הוצגה ה Vidicon . זו היתה מצלמת הטלוויזיה הראשונה שכללה משטח פוטו-מוליך על מנת לייצר אות וידאו. מאז הוצגו דגמים רבים ושונים של מצלמות , אבל השם Vidicon הפך לכינוי לכל מצלמות הטלויזיה. בנוסף הוצגה סידרת מצלמות בשם Plumbicon וכן מערכת נוספת בשם Saticon בשנת 1891.

אז מי היה ראשון ?
כיום מעדיפים היסטוריונים רבים לראות בהמצאת הטלויזיה (כמו המצאות רבות אחרות) כהמצאה שאין לה למעשה אב אחד אלא משהו שפותח ברחבי העולם על ידי מפתחים רבים . בבריטניה נרשמו פיתוחים רבים בתחום בשנות השלושים של המאה העשרים. בעוד ביירד מפתח את שידורי הטלוויזיה עם 30 קווים לתמונה באמצעות מערכת משדרים של ה BBC בגלים בינוניים (בשנת 1929 ), שידורים שכללו תמונה וקול. מעבדות EMI הבריטיות פיתחו במקביל מערכת אלקטרונית משלהם.
EMI הבריטית פעלה בשיתוף פעולה עם RCA האמריקאית. בשנת 1934, הציעו EMI ו Marconi מערכת טלויזיה בעלת 405 קווים לתמונה מסוג interlaced scanning . Baird הציע טלויזיה עם תמונה בעלת 240 קוים שכללה 25 תמונות לשניה בשיטת progressive scanning. ב 2 בנובמבר 1936 הוחל בשידורים סדירים בשתי השיטות כשאר בכל שבוע בוצעו שידורים בשיטה אחד ובשבוע שלאחריו - בשיטה השניה. השידורים כללו תוכניות יומיות בנות שעתיים (בנוסף לשידורי הנסיון ).

ב 8 בפברואר 1937 הוחלט להפסיק את השידורים בשיטת Baird ונותרה מערכת השידור עם 405 קווים. מעריכים שעד ל 1 בספטמבר 1939 נמכרו כ 20,000 מקלטים בבריטניה . ב 1 ספטמבר 1939 ,עם פרוץ מילחמת העולם השניה, הורתה הממשלה ל BBC להפסיק את השידורים ומחירי המקלטים צנחו. גם גרמניה טוענת לחלוציות בשידורי טלויזיה . הגרמנים החלו לשדר שידורים סדירים בשנת 5391. כאשר התקיימו ברלין המשחקים האולימפיים בשנת 1936 השתמשו הגרמנים במערכת שידור וצילום של פארנסוורת' .

לפניכם סרט תעודה של RCA שהופק במיוחד לרגל היריד העולמי שהתקיים בניו יורק בשנת 1939

Get the Flash Player to see this player.


בארצות הברית החלו שידורים סדירים זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. בשנת 1933 הלהיבה תחנת W9XK שבמדינת Iowa את ההמונים ,כאשר החלה בשידורים סדירים . שידורי פס הקול שודרו באמצעות תחנת רדיו בשם WSUI בתדר 880kHz ואילו שידורי התמונה בוצעו בתדר 2.05MHz , בעוצמה של 100 ואט. השידורים התקיימו פעמיים בשבוע ובשנות השלושים היתה זו תחנת הטלויזיה היחידה בעולם ששידרה תמונה וקול ביחד.

פרקים רבים מורחבים בנושא תולדות הטלווזייה וממציאים שונים ניתן למצוא כאן
 
גודל טקסט הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל
site search by freefind






הגלגל של Nipkow


ה Televisor של Baird


המלקט של ג'נקינס


זבורקין מדגים טלוויזיה בשנת 1929


Farnsworth והטלוויזיה של


Image Dissector של
Farnsworth ,1936 ו


מבוא
מבוא לשידורים
דיגיטליים

מילון מונחים בנושא שידורים דיגיטליים

עדכוני האתר Newsletter
טלוויזיה דיגיטלית : בעולם / בישראל - עידן - ערוצים ישראליים דיגיטליים נגישים - בעיות קליטה של השידורים הדיגיטליים של עידן
DTT/DVB-T Digital TV in Israel


שידורי מולטימדיה
DVB-H , MediaFLO קרקעיים ניידים
DMB , DVB-H , MPH ,
MediaFLO
A-VSB

חדשות ציוד / קישורים
רדיו
טלוויזיה
DVB-H, DMB
יצרנים ומפתחים

תקינה ורגולאציה תערוכות אירגונים
קשר ומערכת
אודות האתר
יצירת קשר
about this site
contact us
עדכוני האתר Newsletter
תנאי השימוש באתר