שידורים דיגיטליים קרקעיים - רדיו דיגיטלי , טלוויזיה דיגיטלית digital television digital radio DAB dvbT dvb-t dmb
גודל טקסט הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל
התפתחות השידור הארץ ישראלי 1932 - 1948

בשנת 1932 היו בארץ-ישראל / פלסטינה 675 מקלטי רדיו מורשים. הארץ היתה באותה תקופה תחת שילטון המנדט הבריטי (שכלל , בין השאר, גם את מצרים ,עבר הירדן ועוד ). בארץ לא היו אז כלל תחנות רדיו מקומיות ומי שהחזיק את "מכשיר הפלאים" הזה נאלץ להאזין, עם קשיי קליטה רבים , לשידורים בגלים קצרים מאירופה (בעיקר רדיו פריס ו BBC מלונדון) או רדיו בגלים בינוניים ששודר מקהיר.

בשנת 1932 התקיימה בתל-אביב , סמוך לתחנה המרכזית הישנה ( שעדיין לא קמה...) התערוכה הבינלאומית הראשונה של תל-אביב. זו הייתה התערוכה הגדולה ביותר שהתקיימה עד אז בארץ ישראל- פלסטינה והיא נמשכה שלושה ימים. בתערוכה השתתפו 23 מדינות . זו הייתה גם הפגנה ויזואלית רבת רושם להישגי ההתיישבות העברית באותם זמנים. במיסגרת התערוכה הוכרז על הקמת מרכז התערוכות והירידים החדש , שאכן הוקם שנתיים מאוחר יותר על שפך הירקון . בהיתר של ממשלת המנדט , הוקמה על ידי מר מנדל אברמוביץ' במסגרת התערוכה תחנת רדיו ראשונה שנקראה "רדיו תל-אביב" .שידורי התחנה נחנכו ב 7 באפריל 1932 בדברים שנשא אברמוביץ' עצמו ואחריו דיבר בשידור ראש העיריה דאז, מאיר דיזנגוף. התחנה לא האריכה ימים ,לא שידרה אף פעם באופן רצוף וניסגרה בחודש אפריל שנת 1935 .

בשנת 1934 נפתח "יריד המזרח" הראשון באתר החדש על שפך הירקון. על פי ספרו של שלמה שבא "הו עיר, הו אם" לתולדות תל-אביב ( הוצאת החברה האמריקאית-ישראלית למו"לות בע"מ) שראה אור לראשונה בשנת 1977 "נערך שידור שידור הרדיו בארץ ישראל דווקא במהלך יריד המזרח של 1934 והזמרת ריקה קפלן-ךלבינסון שרה על גבי האתר את "עגבניה" של קרני ואנגל"

אבל, שירות שידור זמני זה היווה כניראה את הזרז, שהביא את ממשלת המנדט הבריטי לקדם את רעיון השידור הציבורי בארץ ישראל. ואכן, ב 30 במרץ 1936 , בטקס רב רושם, נחנך על ידי הממשלה הבריטית המקומית בארץ - ישראל / פלסטינה שירות השידור של פלסטינה , ה PBS, The Palestine Broadcasting Service . השירות פעל מרמאללה , באמצעות משדר ששידר בתדר 668 קילוהרץ בעוצמה של 20 קילוואט. השידורים התקיימו מדי יום בשלוש השפות : אנגלית, עברית וערבית. החלק היהודי של התחנה התעקש לקרוא לתחנה בשם עיברי נאות יותר, ולאחר ויכוחים שנסבו על שם התחנה, נבחר השם "קול ירושלים" (הצעה אחרת היתה "קול ארץ-ישראל" ).

בשנת 1938 החל לצאת גם מגזין מיוחד שהוקדש לשידורי הרדיו בארץ ישראל Radio News . בחודש יולי 1939 נחנך בית השידור החדש של ה PBS ברחוב הלני המלכה (אז : רחוב המלכה מליסנד ). באותו מקום נימצאים עד היום אולפני הרדיו של קול-ישראל . באותה תקופה החלו לצוץ תחנות רדיו פירטיות של המחתרות היהודיות השונות. ב 2 באוגוסט 1939 חיבל האצ"ל באולפני ה PBS ושניים מהעובדים נהרגו. השידורים הופסקו , אך חודשו תוך זמן קצר מהאולפן המקורי ברמאללה. ב 13 במרץ 1940 חנך אירגון ההגנה את הרדיו המתחרתי שלו - "קול ישראל"ששידר באורך גל של 42 מטרים. זמן קצר לאחר מכן שונה שם התחנה לשם זמני ( נקבע, שהשם המקורי יישמר לרדיו הרישמי של המדינה- לכשתוקם) . בסופו של דבר השידורים ניפסקו, כאשר המצב הביטחוני של ארץ ישראל החמיר והתעוררו חששות כבדים לגבי פלישה של מדינות הציר (גרמניה, איטליה) לארץ-ישראל.

בשנת 1942 חנך PBS שירות נוסף בשם PBS2 ,ששידר בתדר 574 קילוהרץ באמצעות משדר בעוצמה של 20 קילוואט. התדר של הערוץ הראשון PBS1 הוסט מעט ועבר ל 667 קילוהרץ, מה שאיפשר לקלוט את שידוריו גם באירופה.

בשנת 1943 חנך הצבא הבריטי תחנת רדיו משלו במיסגרת רשת תחנות הרדיו שלו שניקראה FBS - Forces Broadcasting Service ( כיום : British Forces Broadcasting Service ) . התחנה נקראה JCPA ושידרה באורך גל 316 מטרים. אולפני השידור של תחנה זו מוקמו בהר ציון , בהוספיס סנט פייר והמשדר מוקם בבית-ג'אלה. מאוחר יותר עברה התחנה לשדר בתדר 1391 קילוהרץ והוקם ערוץ נוסף בשם JCKW , ששידר ( בגלים קצרים) תוכניות לכוחות הבריטיים בהודו. משדרים נוספים של FBS הופעלו מאוחר יותר גם בחיפה, בסרפנד (צריפין ) ליד רמלה , בעזה וקסטינה. באותה תקופה פעלה בירושלים גם תחנת רדיו בשפה הערבית - שרק אל-עדנה , אשר ניסגרה עם תום המנדט הבריטי בארץ ישראל . אז הועתקה אל קפריסין , משם המשיכה לשדר עד למשבר סואץ (" מילחמת סיני" ) בשנת 1956 . לאחר מכן היא נסגרה סופית והציוד שלה הועמד לשימוש תחנות המימסר של הרדיו הבריטי בקפריסין.

ב 4 באוקטובר 1945 , חידשה תחנת הרדיו של ההגנה את שידוריה בשם "קול ההגנה" . המאבק בארץ ישראל בין האוכלוסיה היהודית לערבית הלך והחריף עם תום מלחמת העולם השניה ובהנהגת היישוב הורגש הצורך הדחוף בקיומו של ערוץ שידור לא מצונזר "משלנו".

ב 18 בינואר 1946 תפשה הבולשת הבריטית את תחנת הרדיו הפירטית של אירגון הלח"י ועצרה את מפעילי התחנה שנמצאו באותו זמן בדירה(ביניהם את גאולה כהן ). בשנת 1947 ה PBS מתחיל להתכונן לסגירת השירות , לקראת תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

ב 12 במאי הודיע "קול ההגנה" , שהוא ישנה את שמו "בקרוב מאוד" ל "קול ישראל" . למחרת , שודרה ב "קול ההגנה"הודעה , שהוא עומד לשדר את ישיבת "מועצת העם" ( שהפכה לכנסת ), וקראה לתחנות הרדיו האחרות של ההגנה (שפעלו בניפרד בירושלים , חיפה ,בגליל ובנגב ) להפיץ במקביל את השידור למאזיניהן . זו היתה למעשה הזמנה להאזין לטקס הרישמי על הכרזת מדינת ישראל שהתקיים למחרת במוזיאון תל-אביב, בשדרות רוטשילד בתל-אביב . מעמד היסטורי, בו הוכרז על הקמת מדינת ישראל .

התפתחות השידור במדינת ישראלי 2004 - 1948

ב 14 במאי , עם ההכרזה על הקמת המדינה, החלה לפעול תחנת הרדיו "קול ישראל" . התחנה השתמשה בציוד השידור ששימש עד אז את ה PBS ואת "קול ההגנה" . "קול ישראל" היה בהתחלה כמחלקה במיסגרת מישרד הפנים , אחר כך הוכפף למשרד הדואר ולבסוף הוכפף למשרד ראש הממשלה .

המשדר של רדיו PBS שהיה ברמאללה נפל בידי הליגיון הערבי של עבר הירדן והשידורים משם נמשכו בתדר 667 קה"ץ עד למילחמת ששת הימים. רבים עדיין זוכרים את השעות בהן שודרה ברדיו רמאללה מוסיקה מערבית, בימים "לבהם קול ישראל (וגם גלי צה"ל) היו גופים מיושנים, ארכאיים ובעיקר תחת פיקוח הדוק וצנזוריאלי של משרד ראש הממשלה. באותן השנים שימש הרדיו בעיקר כשופר הרישמי של ממשלת ישראל ועדיין לא העלו על הדעת ששירות הרדיו יכול להיות בעל אופי ציבורי ולא ממשלתי .

ב 11 במרץ 1950 החלו שידורי רדיו חדשים תחת השם קול ציון לגולה . השדורים נועדו לקהלים ייחודיים של יהודים בפזורה בחו"ל והם הופעלו על ידי קול ישראל בשיתוף עם הסוכנות היהודית והאירגון הציוני העולמי WZO . למאזינים רבים זכור אות השידור של התחנה, שהיה קטע מוסיקלי קצר של ההימנון הלאומי (" עוד לא אבדה תקותנו" ). בסופו של דבר מוזג קול ציון לגולה בתוך קול ישראל בשנת 1958 והשם נעלם.

ב 24 בספטמבר 1950 נחנכה גם גלי צה"ל , תחנת הרדיו של צבא ההגנה לישראל . בשנת 1951 אוחדו שירותי השידור השונים תחת השם "שירות השידור הישראלי" (השם בוטל יותר מאוחר ). בשנת 1952 התחילה לפעול תחנת רדיו שניה כללית של קול ישראל בשם רשת ב' בתדר . 652 קילוהרץ הערוץ הראשון כונה רשת א' ואילו השידורים לחו"ל - רשת ג' .

בשנת 1953 הותקן משדר רב עוצמה של 50 קילוואט, עבור שידורי "קול ציון לגולה". המשדר יוצר על ידי חברת RCA האמריקאית ונכנס לפעולה בשנת 5591.

בשנת 1958 חנך קול ישראל את שירות הרדיו בערבית - סאות אישראיל (כיום : רשת ד') בתדר 737 קילוהרץ, באמצעות משדר רב עוצמה של 100 קילוואט. תוך זמן קצר הפכה התחנה להיות אחת מתחנות הרדיו הפופולריות ביותר בעולם הערבי.

ב 2 במרץ 1963 אישרה הכנסת לראשונה את הקמתה של תחנת טלוויזיה חינוכית בישראל.

ב 6 ביוני 1965 אישרה הכנסת את חוק רשות השידור , אשר במיסגרתו הוקמה רשות השידור כגוף ציבורי עצמאי. בשנת 1968 תוקן החוק והטלוויזיה הוכללה במיסגרת רשות שדור.

במהלך מילחמת ששת הימים (יוני 1967 ) נתפשו משדרי "רדיו רמאללה".אלה הוסבו מיידית לשימוש רשת ד' של קול ישראל. הציוד בתחנה כלל אז גם משדר חדש רב עוצמה ( 100 קילוואט) של חברת Telefunken, שניתרם על ידי ממשלת גרמניה המערבית והיה עדיין בשלבי התקנה.

בשנת 1969 שודרגו משדרי הגלים הקצרים של קול ישראל עם תוספת של משדר חזק של 300 קילוואט והצבת אנטנות שידור כיוונית חדשות ליעדים שונים ברחבי תבל.

ב 26 ביולי 1972 החלה לפעול תחנת הלווינים הראשונה בעמק האלה.

ב 18 במאי 1973 הגיע עידן הרדיו הפירטי לישראל : ספינת קול השלום של אייבי נתן התמקמה מול חופי תל אביב והחלה לשדר מוסיקת פופ ומסרים לשלום בתדר 1540 קילוהרץ (ומאוחר יותר גם ב FM סטריאו בתדר 100 מגהרץ).

בשנת 1974 , עם התפתחות ערוץ הטלוויזיה ומתוך רצון להדגיש את העובדה שרשות השידור היא לא רק רדיו , הוסב השם "קול ישראל" ל שידורי ישראל (אבל הוחזר בשנת 1979 . השם החדש לא תפס מעולם פופולריות בציבור).

בשנת 1979 הגישה ועדת קוברסקי את המלצותיה בנוגע למפת בשידור בישראל : זו היתה הפעם הראשונה בה הומלץ על הקמת על ערוץ טלוויזיה נוסף וכן על על הקמת מערכת טלוויזיה בכבלים בישראל. יחלפו עוד ארבע עשרה שנים עד שהערוץ השני יתחיל לשדר באופן רישמי.

בשנת 1983 החליטה מליאת רשות השידור על הקמת רשת למוסיקה קלסית. רשת א' פוצלה לשתי רשתות : רשת א ' החדשה, עם תוכניות אומר ושידורים בשפות זרות הממשיכה להשתמש במשדרים בגלים הבינוניים ואילו הרשת החדשה קול המוסיקה עלתה לאויר והשתמשה ברשת משדרי ה FM- בסטריאו.

ישראל היא מהמדינות הראשונות שפרשו רשת של משדרי FM סטריאו. בתחילה שימשו המשדרים בעיקר להעברת תכנים בין האולפנים למרכזי השידור אבל מהר מאוד החלו שידורי סטריאו של רשת א' וזאת הרבה לפני מדינות רבות באירופה....

בשנת 1985 התחילו הויכוחים בכנסת לגבי הקמת ערוץ טלוויזיה שני בישראל. הם המשיכו להתווכח עד שנת 1990 ואז גם נחקק החוק להקמת הרשות השניה לשידורי רדיו וטלוויזיה.

ב 1 באוקטובר 1993 ניסגרה תחנת "קול השלום". ציוד השידור של התחנה פורק ממנה ולאחר התלבטויות רבות ,הוטבעה הספינה מול חופי אשדוד.

בספטמבר 1995 החלו לפעול תחנות הרדיו המקומיות ברחבי ישראל ( במיסגרת הרשות השניה). במקביל,ממשיכות לפעול ברחבי המדינה עד עצם היום הזה עשרות תחנות רדיו פירטיות. חלק מתחנות אלה גורמות לבעיות קשות מאוד בתקשורת של התעבורה האווירית בתחומי המדינה. בגלל מעורבות פוליטית של מיפלגות מסויימות בתחנות הפירטיות, לא נינקטה למעשה עד היום אף פעולה רצינית לחיסולן. ( רק בחודש אוגוסט 2004 , משהוחמרה בחוק הענישה על כל המפעילים והמפרסמים בתחנות אלה החלו התחנות להסגר).


שידורי FM בישראל
ידיעה מעיתון "דבר"
12.12.1966
אתר החדשות הישראלי היחיד בנושאי טלוויזיה דיגיטלית קרקעית DVB-T , רדיו דיגיטלי קרקעי DAB , שידורי מולטימדיה דיגיטלית קרקעית DMB ו DVB-H
© האתר בלתי תלוי ואינו קשור בגורמים מסחריים או בעלי ענין בנושאים הנסקרים בו.
This is an independent non-commercial web magazine about digital terrestrial radio and television in Israel and worldwide
מבוא
מבוא לשידורים
דיגיטליים

מילון מונחים בנושא שידורים דיגיטליים

עדכוני האתר Newsletter
טלוויזיה דיגיטלית : בעולם / בישראל
DTT/DVB-T Digital TV in Israel
היסטוריה - הטלוויזיה


שידורי מולטימדיה
DVB-H , MediaFLO קרקעיים ניידים
DMB , DVB-H , MPH ,
MediaFLO
A-VSB

חדשות ציוד / קישורים
רדיו
טלוויזיה
DVB-H, DMB
יצרנים ומפתחים

תקינה ורגולאציה תערוכות אירגונים
קשר ומערכת
אודות האתר
יצירת קשר
about this site
contact us
עדכוני האתר Newsletter