שידורים דיגיטליים קרקעיים - רדיו דיגיטלי , טלוויזיה דיגיטלית digital television digital radio DAB dvbT dvb-t dmb
גודל טקסט הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל
היסטוריה : צ'ארלס דייויד "דוק" הרולד וסיפורה של של תחנת KQW בסן חוזה, קליפורניה

Charles David "Doc" Herrold

1875-1948

תחנת הרדיו הראשונה בעולם , שממשיכה לדר גם כיום, הומצאה על ידי צ'ארלס הרולד בשנת 1909 בסן חוזה, קליפורניה.

ב 1 בינואר 1909 התרחש בסן חוזה, קליפורניה מאורע היסטורי בתולדות שידורי הרדיו . תאריך זה מציין את פתיחת ו של בית ספר אלמוני לחלוטין להנדסה ואלחוט . הבעלים של בית הספר החדש , הדר' צ'ארלס סייויד הרולדס יהיה מוכר על ידי רבים בעשורים הבאים בתור "אבי השידור" .
הרולד נולד ב 16 בנובמבר , 1875 בעיר פולטון שלחופי נהר המיסיסיפי במדינת אילינוי . אביו , Captain ויליאם מוריס הרולד ,היה ממציא בפני עצמו ורשם מספר פטנטים בתחום החקלאות . כשצ'ארלס הקטן היה בן שבע עבר קפטיין הרולד עם משפחתו לאיובה . שם, בקהילה הקטנה של סלואן , חבש הילד לראשונה את ספסל הלימודים . בתוך זמו קצר הוא כבר הצליח להרשים את סביבתו בהתעניינות הרבה שהוא הראה בנושאי מדעים . ספר המדע היחיד שהיה בכפר היו שני כרכים של האנציקלופדיה של זל Zell והרולד קרא את שניהם מספר פעמים . הוא הצליח להשלים את לימודי המדעים והמתמטיקה בתוך זמן קצר and, ובתוך שנה מתחילת לימודיו , הצליח לבנות קו טלגרף פעיל שלם , כולל כל המיכשור הנדרש והסוללות.

בעקבות מסע מלהיב שערכה כל המשפחה לקליפורניה הם עברו לשם סופית בשנת 1888 והתישבו בסן חוזה . לאחר שהוסדרו מקורות חינוך מספקים עבור הילד , החינוך של הרולד השתפר באופן ניכר . הוא החל ללמוד בבית ספר תיכון בשנת 1891 והתבלט בתוך זמן קצר . הוא בנה טלסקופ , והשתמש בו לצלם תמונות של השמש באמצעות צמצם מהיר במיוחד שבנה בכוחות עצמו. כתוצאה מנסיונותיו בתחום זה , הוא פתח תאוריה שהפרעות מכתמי שמש קשורות ישירות זאופן כלשהו לתופפעות אלקטרומגנטיות או רדיו . תיאוריה זו הפכה כידוע מזה זמן רב לעקרון בסיסי של תיאורית הרדיו .
בתוך שלוש שנים הוא סיים את לימודיו התיכוניים . אז הוא שמע לראשונה על נסיונותיו של מרקוני בתחום האלחוט משני צידי תעלת למנש . הדבר גרם לו סערת רגשות , והוא קרא את כל הספרים שמצא על הנסיונות של הרץ , מקסוול ומדענים אחרים שהתנסו בתחום זרמים תנודתיים וגלים אלקטרומגנטיים . הוא התנסה באחלוט בעצמו , והצליח לשדר הודעה למרחק של עשרים מטרים
הרולד החל ללמוד באוניברסיטת סטנפורד כשנושא הלימוד ם הראשי הוא אסטרונומיה אבל סבסופו של דבר בגר עם תואר בפיזיקה . אחד מחבריו לספסל הלימודים באוניברסיטה הפך בשלב יותרמאוחר מעורב בתחום רישוי הרדיו בממשל הפדרלי ובשיא הקריריה שלו יהיה לנשיא ארה"ב - הרברט הובר .
פרט לפרישה זמנית שנבעה ממצב בריאות מעורער חלפו על הרולד ארבע שנים באוניברסיטת סטנפורד , לאחריהן הוא החל לעבוד בחברה למוצרי חשמל בסן פרנסיסקו . בהיותו שם הוא פתח פנס לתאורה תת ימית במים עמוקים וכמספר מנגנונים עבור אורגן צינורות . הוא המשיך בעבודה במפעל עד שנת 1906, עת אירעה רעידת האדמה ההיסטורית של סןו פרנסיסקו שגרמה למפנה גם בחייו .
אחרי רעידת האדמה עבר הרולד לסטוקטון שם הוא לימד הנדסה בהלד ( Heald ) קולג' וזמן קצר לאחר מכן מונה לראש המחלקה הטכנית . הוא והסטודנטים שלו בנו טורבינה במהירות גבוהה וגנרטור , והניחו את היסודות לתחומים כמו אלחוט תת ימי , פיצוץ מוקשים באמצעות רדיו ורדין טלפון . הוא עזב את הקולג' וחזר לסן חוזה בשנת 1909, שם הוא הקים קולג' משלו בשם Herrold College of Engineering and Wireless.
בית הספר של הרולד היה ממוקם ב Garden City Bank Building, שהפך מאוחר יותר להקרא American Trust Building . בית ספר התקין על גג הבנין אנטנה שמשכה את תשומת הלב של מרבית העוברים ושבים . האנטנה זכתה בפי רבים לכינוי "אנטנת השטיח", והיא השתרעה כמו מטריה מעל לבנין הבנק ולאורך שלושה מבנים קטנים סמוכים. בסך הכל כללה האנטנה כ 3.9 ק"מ של תיל מארד !.
אחד מתלמידיו הראשונים והבולטים ביותר היה ריי ניובי . ניובי היה רק בן שש עשרה כביחד עם הרולד הם ביצעו את שידור הרדיו אודיו הראשון מבית הספר בשנת 1909.
משדר הניצוץ הקטן שהם בנו והשתמשו בו לצורך השידור הפיק בקושי חמישה עשר ואט אך השידור נקלט במרחק של שלושים ומחישה ק"מ . זה היה הראשון בסדרה של שידורים שבוצעו מבית הספר של הרולד ואשר יימשכו שנים רבות .

תקשורת הרדיו היחידה שחובבי רדיו של אותה תקופה שמעו עליה אי היה קוד מורס . כך שהשידורים של הרולד היוו אירועים מרגשים בוחד כשלראשונה הצליחו החובבים לשמוע קול אנושי בוקע מהאוזניות מהן הם הצליחו לשמוע בדרך כלל רק איתותים . ניובי אמר שנים לאחר מכן ש "הקול היווה הלם כמעט לכל מי ששמע אותו לראשונה" .
ברגע שהרולד הבין שיש לו קהל שצמא להתנסות בשידורי רדיו , הוא החל לבדר אותם .הוא החל לשדר תוכניות בענייני היום ולקרוא קטעים מעיתונים או להשמיע תקליטים מהפטיפון שלו . פעילות זו הלכה ותפשה חלק נכבד מהפעילות הכללית של בית הספר , וכבר בשנת 1910 החלו משם שידורים סדירים .
סיביל, אשתו של הרולד נכנסה גם היא בהמשך לפעילות הרדיו . תוך שימוש בטכניקות מודרניות המקובלות כיום על ידי נגני תקליטים ברדיו היא שדרה באופן קבוע מה שהיא כינתה "המופע הקטן שלי ". היא נהגה לשאול את התקליטים מחנויות סמוכות וסייעה רבות במכירות של התקליטים שהשמיעה .היא קיימה תחרויות בתוכנית שלה , בן השאר עודדה מאזינים לבוא ולהירשם בתחנה וחילקה פרסים מדי שבוע.

שידורים אלה הם שהקנו לתחנה,ף הפועלת מזה שנים רבות תחת מטרית CBS בשם KCBS בתואר תחנת הרדיו הראשונה של ארצות הברית . על מנת לזכות בתואר מכובד זה, היה על התחנה להיות באויר לפני כל האחרות , לשדר באופן קבוע ועל פי לוח שידורים קבוע , ולהוכיח שהיא "משדרת" במובן האמיתי של המילה . זאת, מכיוון שמרבית התחנות שפעלו עד אז שידרו למעשה מנקודה לנקודה , כשבכל קצה היה מאזין מיועד ספציפי ולא בוצעו שידורים פתוחים לקהל הרחב . הרולד, אשתו ותלמידיו שידור לכל מי שיכול היה לקלוט את שידוריהם . מאוחר יותר טען הרולד שהוא היה הראשון שהשתמש ברדיו לצורך שידורים של ממש .)
כעבור זמן נמאס להרולד ממשדר הנצוץ שלו והוא החללהתנסות בשיטות שידור אחרות בחפשו אחרי דרך שתוביל לשידור נטול ניצוצות . הוא התנסה בשיטות שונות עד שפגש בתופעה של נורות רחוב מסוג קשת חשמלית שהפגינו תופעה יוצאת מהכלל : המנורות "ניגנו" . כלומר, מדי פעם הן הפיקו צליל המהום שנוצר על ידי תנודת הקשת . הרולד הבין,ש אם הוא יוכל להעלות את תדירות התנודות מעל לתחום השמיעה הוא יוכל לאפנן אותו ולהשתמש בו כמוביל עבור שידורי קול באיכות משופרת
הרולד וצוות הסטודנטים שלו החלו להתנסות בפיתוח ה "arc-phone". ניובי נזכר מאוחר יותר , שעלמנת להעלות את התדר של הקשת הם נאלצו לסגור אותה בשפופרת מבודדת באלכוהול ) יותר מאוחד הם השתמשו במים מזוקקים ). He said:

בשנת 1912, הרולד שיכלל ובחן את ה arc-phone והביא אותה לרמה כזו שמשלחת של National Wireless Telephone and Telegraph Company בקרה במעבדתו . חברת National עסקה אז ביצור משדרי טלגרף מבוססי קשת , אותם היא מכרה לצבא ארה"ב . הוא התקין את מערכת ה arc-phone עבור ציארה"ב ב Mare Island וב Point Arguello וב 20 ביוני 1912, הוא הקים arc-phone במלון פיירמונט שבסן פרנסיסקו והצליח ליצור קשר ולשוחח עם התחנה בסן חוזה .

עד אותה תקופה היתה רק רגולמיה מועטה של הממשל ה אמריקאי בתחום שידורי הרדיו . לא הונפקו כלל רשיונות שידור והתחנה של הרולד פשוט הודיעה , "כאן סן חוזה משדרת " או , "כאן הטלפון האלחוטי של בנין גרדן שיטי בסן חוזה " . חוק האלחוט נחקק בשנת 1912 , חייב את כל המפעילים באותה תקופה והרולד טען שקבל אתה רשיון הראשון .הוא הגיש בקשה ב 4 בדצמבר , 1912. התקנות החדשות דרשו שכל תחנה תקבע לעצה אות קריאה כלשהו , והרולד בחר ב "FN",קיצור של "National Fone", תוך רמיזה לחברת National Wireless Telephone and Telegraph Company. אותו קריאה נסיוטניים נוספים שהוענקו לו כללו את 6XE (ו 6XF. התחנה במלון פיירמונט נקראה 6XG. יותר מאוחר הוא גם קבל את האות SJN.
הנסיונות של הרולד והתרחבות פעילותו נשמכו . הוא הקים חדר האזנה בחנות מסויקה בסן חזוה , על מנת לעודד האזנה לרדיו .כתריסר אוניות חוברו למקלט רדיו על מנת שהמבקרים בחנות יוכלו להאזין באופן אישי לשידורים של הרולד . בתמורה להדגמות קבלה התחנה תקליטים מהחנות.
הרולד והעוזרים שלו בצעו נסיונות רבים בעצמת אות השידור של התחנה . משאית קלה מבוססת על מכונית פורד מדגם "T" בה הותקן מקלט נהגה להגיע לאתרים מרוקחים על מנת לבדוק את עצמת הקליטה של תהחנה . מקלט נוסף הותקן בבקתה בהרי סנטה קרוז עך אנטנה בגובה 160 מטרים הותקנה בין שתי פסגות הרים . כל העת התקבלו בתחנה דיווחי קליטה ממקומות מאוד מרוחקים שהפתיעו את הצוות כל העת.

שנת 1914 היתה רבת משמעות עבור הרולד . בתחילת השנה הופעלה השותפות עם N.W.T.& T. ובמקביל הוא המשיך בנסיונות בבית הספר . ב 13 בפברואר אותה שנה , הוא הצליח ליצור קשר עם תחנת arc-phone בפפוינט ארגואלו . באותה תקופה זה היה המרחק הרב ביותר בו הצליחו ליצור קשר רדיו קול בין שתי תחנות שידור . הרולד רשם פטנט על ה arc-phone ב 12 במאי .

בשנת 1915 העיר סן פרנסיסקו השתקמה לחלוטין מההרס הנורא שנגרם מרעידת האדמה של שנת 1906 והתעורר רצון עז להתגאות בהישגי השיקום והבניה מחדש בפני כל האומה . על מנת לחגוג את חנוכת תעלת פנמה ,נערכה בעיר תערוכת Panama Pacific International ולכבוד התערוכה נבנו מבנים מורכבים על פני שטחים נרחבים במה שכונה כבר באותה עת רובע המרינה . מבנה האומנויות הליברליות של התערוכה היה אמור לכלול גם תצוגת רדיו ולי דה-פורסט התבקש להקים את התצוגה . הלויטננט רלאי סטון, שהיה המפקח הממונה בתחום הרדיו על אזור סן פרנסיסקו ביקר את הרולד במעבדתו שבסן חוזה , והסכים איתו על סדרה של שידורים קבועים שייקלטו בתערוכה . הרולד הסכים ושידור משי יום שש עד שמונה שעות של תוכנית מדי יום במשך כל ימי התערוכה להם האזינו המבקרים בתערוכה באמצעות אוזניות .השידורים האלה הוכיחו גם את האמינות של ציוד השידור שהיה אז בידי הרולד .
השידורים של הרולד בסן חוזה נמשכו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה .ב 31 ביולי 1918 נצטוו כל תחנות הרדיו הלא ממשלתיות להפסיק את שידוריהן על מנת למנוע קליטת מידע חיוני על ידי צוללות אויב . האיסור היה בתוקף כשנה . במהלך תקופת האיסור המשיך הרולד להכשיר עובדי בבית ספרו . עם הסרת האיסור חזר הרולד לשדר באמצעות ה arc-phone.
במהלך השנתיים הבאות פעלה התחנה תחת רשיונות שונים בעוצמות שידור שונות ( משתנה של עד 1,000 ואט ) ובמפרטי אורך גל שונים ( בין 150 ל 25,000 מטרים) .
בשנת 1921 הכל התמוטט עבור הרולד . שידורי רדיו כבר פעלו באמצעות תחנות לא מעטות aברחבי המדינה , כולל תחנות כמו KDKA, WHA ו WWJ. הממשל המרכזי החליט לבסוף להתחיל לפקח על תחום שידורי הרדיו . הוחלט שעל כל התחנות לשדר רק באמצעות רשיון הידוע כ "מסחרי מוגבל", וכל הנות היו אמרוות לחלוק תדר בודד באורך גל של 360 מטרים . הודעה זו היתה קטלניתע בור הרולדוה arc-phone שלו .זאת, מכיוון שמערכת הרדיו טל]פון של הרולד לא יכולה לפעול באוכי גל נמוכים מ 600 מטרים . עבדוה של שנים רבות והשקעות בסך 80,000 דולרים היו עלולות לרדת לטמיון בשל החלטת הממשל .

ב 9 December 1921 הרולד קבל רשיון שידור חדש . הוקצו לו האותיות KQW. למרות ההפסדים מהם סבל בגלל התקנות החדשות , המשיך הרולד בעבודתו ובנה משדר שפופרת .ומרות זאת גם אז הוא נחשב עדיין למחדש בתחומו . בעוד כל התחנות באותה תקופה קבלו את זרם הישר שנדרש לפעילותן מסוללות שנטענו על ייד מנוע גנרטור הרולד התחבר ישירות לקו החשמל שהזין את החשמליות שפעלו אז ברחובות סן חוזה .הוא בנה אנטנת כלוב אנכית הראשונה מסוגה וחזר לשדר בתור KQW.

בתקופת הפעילות בשם KQW במסגרת בית הספר של הרולד התחנה היתה מכריזה "כאן מעבדות הרולד ואנו משדרים באמצעות ה bulb-phone שלנו ". הרולד התייחס לשפופרות ( tubes) כאל "נורות", ולכן ה arc-phone שלו הפך להיות "bulb-phone".
חידוש נוסף של הרולד באותן שנים נוצל במהלך השידורים של Elks' Club Band, שהיתה תוכנית קבועה בתחנה . במקום להשתמש במיקרופון בודד , הצמיד הצוות של הרולד מיקרופון פחם כפתורי לכל כלי בתזמורת והקדים בכך את תעשיית ההלקטות בארבעים שנה !.

הרולד מוכר את KQW

KQW המשיכה לפעול מספר שנים תחת ניהולו של הרולד . אבל למרות היותו גאון בחשמל ואלקטרוניקה הוא לא הצליח לנהל בצורה יעילה את העסק מבחינה כספית . בשל ההפסדים הנוספים שנגרמו לו בשל ה arc-phone,בתחילת 1925 נאלץ הרולד להעמיד את התחנה למכירה .
בערך באותה תקופה,החל הכומר ויליאם קיני טאוור מהכנסיה הבפטיסטית הראשונה של סן חוזה להרהר באפשרות שלכנסיה תהיה תחנת רדיו משלה. חבר הנאמנים של הכנסיה אישר את הצעת קיני ואחד מחברי ההנהלה התקשר לידיד אישי ומהנדס חשמל , לסייע לכנסיה לקבל רשיון שידור ולבנות תחנת רדיו . אבל הוא התקשה לקבל רשיון שידור , מכיוון שחלוקת הרשיונות הוגבלה באותה עת לכל קהילה על פי גודלה . בסופו של דבר, בחודש מאי 1925, הסכים קולונל דילון , מפקח השידורים במחוז, להעביר את רשיון השידור של הרולד לידי הכניסה ולהעניק לה רשיון שידור עם משדר בעצמה של 500 ואט באורך גל 231 מטרים.
כעת היה על מקבלי הרשיון להשיג 20,000 דולרים שנדרשו לשלם עבור הקמת התחנה ואלה נאספו בתוך זמן קצר מכספי תרומות.

עם השגת המימון ניגשה הכנסיה להקמת התחנה. לצורך כך נרכש משדר בעצמה של 500 ואט מתוצרת Western Electric . את מגדלי השידור בנתה The Pacific Coast Steel Company. לשם הקמת היסדודות עבור מגדלי השידור נחפרו יסודות עמוקים בהם יצקו 16 טונות מלט בכל יסוד . המגדלים התנשאו לגובה של 50 מטרים ובשיא כל מגדל הוצב מוט פלדה בגובה 3 מטרים .
ב 5 בדצמבר 1925 בשעה 7:30 בערב נחנכו שידורי התחנה באורך גל 231 מטרים (בשלב מאוחר יותר עברה התחנה לשדר בתדר 1010 קילוהרץ ) וב 15 בינואר 1926 עבר ניהול KQW לידי פרד ג'יי הארט .

הרולד נשאר לעבוד ב KQW בתור טכנאי במשך מספר שנים ,אבל לאחר מכן עזב אותה לגמרי . הוא ניסה את מזלו במכירת מקלטי רדיו במשך פרק זמן מסוים ואחר כך הגיש תוכנית ילדים בתחנות KTAB ו KFWM, שבאוקלנד . אבל הוא לא חזר שוב לעמדת מפתח כלשהי בתחום השידורים .
הרולד נפטר אנונימי וונשכח מהציבור בשנת 1948, בן 72 שנה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

KQW בשנים שאחרי הרולד

שנה אחרי שהכנסיה רכשה את התחנה מידי הרולד היא מכרה אותה לפרד ג'יי הארט שניהל אותה מינואר 1926 . הארט, שהיה חקלאי במקור, הפעיל אותה מחדש בתור שירות לחקלאיים בקליפורניה המרכזית . הוא נעזר באוניברסיטת סטנפורד ובשלוחה החקלאית של אוניברסיטת קליפורניה על מנת לספק לחקלאים מידע מפורט ואישי לגבי בעיות בהן נתקלו . בתוך ארבע שנים ספקה התחנה מידע ותשובות ל 25,000 פניות של חקלאים . תוך שיתוף פעולה עם השירותים החקלאיים הקימה התחנה מערכת של תשעה משדרים בגלים קצרים, שסייעו לאסוף ידיעות ונתוני שוק לגבי מחירים בתחום התוצרת החקלאית וכך ידעו החקלאים את מצב השוק במקביל למידע שזרם אל רוכשי התוצרת עצמם

KQW היתה גם התחנה הראשונה באזור שהחלה לעסוק בתחום הפרסום ובתוך זמן קצר הצליחה לאסוף רשימה מכובדת של מממנים מסחריים לתוכניותיה. בכך הקדים הארט את התעשיה כולה בכעשרים וחמש שנה . במקום למכור תוכנית שלמה לגוף מסחרי שמימן אותה , הוא מכר הודעות קצרות של "חסות" שהוקראו בתחילת כל התוכנית ובסיומה . לדברי הארט, הדבר הבטיח את ה "עצמאות הפוליטית" של התחנה כשיוצאת מן הכלל היחידה היתה טחנת קמח שרכשה תוכנית שלמה בתחום הבישול והסדר יחודי נוסף נעשה עם חברת Union Oil ששלמה את חשבון הטלפון עבור שיחותבין האולפן המרכזי לאולפן מרוחק שהיה לתחנה במרכז החקלאי בבירה סקרמנטו . בתמורה קבלה החברה שידור הודעת חסות קבועה בה נאמר, ששירות הטלפון בין האולפנים ממומן על ידה.
ב 14 בינואר 1930 קבל הארט אופציה מהכנסיה לרכוש את התחנה וב 31 במרץ הוא חתם על חוזה לרכישתה . רשיון השידור הועבר לחברת Pacific Agricultural Foundation . התשלום תמורת התחנה שולם לכנסיה במשך מספר שנים והחוזה אפשר לכנסיה להמשיך לשדר מדי יום ראשון תוכנית דת במשך חמש שעות ללא תמורה .
ב1934 מכר הארט את KQW ואת Pacific Agricultural Foundation לראלף ברונטון ולצ'ארלס מקארתי . ברונטון היה אז אחד מהבעלים של KJBS בסן פרנסיסקו ומקארתי היה היה מנהל הקשרים של תחנת NBC בסן פרנסיסקו . ארט המשיך לנהל עבורם את התחנה במשך שנים רבות . אולפני KQW הועברו לבנין בו שכנו אולפני KJBS בסן פרנסיסקו שם פעלו שתי התחנות תחת קורת גג אחת במשך שנים . בסן חוזה נותרו אולפני עזר . עצמת השידור של התחנה הוגדלה בהדרגה ,תחילה ל 1,000 ואט ולבסוף, בשנת 1935 ל 5,000 ואט.
בשנת 1937 הפכה תחנת KQW לשלוחת סן חוזה של רשת Mutual-Don Lee אבל בשנת 1941 איבדה את הקשר שלה לרשת . בלי קשר לרשת איכותית, התקשתה התחנה לרכוש קהל מאזינים רחב כבעבר.
אבל בשנת 1942 השתנה גורל התחנה לטובה . באותה שנה הציעה רשת CBS לרכוש את KSFO, שהיתה אז שלוחתה בסן פרנסיסקו . הבעלים של KSFO סרבו להצעה .מיד לאחר מכן הגישה רשת CBS הצעה לתחנת KQW להצטרף לרשת ההפצה שלה וזו התקבלה . תחנת KSFO החזיקה אז מערכת מפוארת של אולפנים ומשרדים במלון פאלאס שהיה בבעלות....CBS. בעקבות החוזה החדש פינתה CBS את תחנת KSFO מהמלון ובמקומה נכנסה תחנת KQW . צ'ארלס מקארתי מונה למנהל הכללי של KQW, ולסגן נשיא אזורי של CBS.
לאחר שנכנסה תחת מטרית CBS שונה אופיה של KQW מתחנה מסחרית לתחנת רשת כלל ארצית , אבל התחנה מהשיכה לשדר תוכניות לחקלאים . אולפני העזר בסן חוזה ננטשו לחלוטין וכל הפעילות עברה למלון פאלאס . CBS רצתה בשלוחה אמיתית בסן פרנסיסקו אבל הרשיון של השלוחה היה באופן רשמי רשיון של אזור סן חוזה . עקב כך, תמיד היה בתחנה קריין תורן , שתפקידו היחיד היה להודיע בין התוכניות את אות הקריאה של התחנה וזאת על מנת להמנע מחיכוכים עם ה F. C. C. . הנוהג הזה נמשך ב KQW לאורך כל שנות הארבעים .
עם כניסת ארצות הברית למחלמת העולם השניה , CBS הפכה במהירות לרשת מ ובילה בדיווחים מזירות המלחמה השונות המלחמה באוקינוס השקט הפכה את אולפני KQW במלון פאלאס למרכז עיתונאי חשוב ביותר עבור הרשת . עיתונאים רבים שיצאו למחלמה בזירת האוקינוס השקט שלחו את הדיווחים בגלים קצרים ואלה נקלטו על ידי צוותים ב KQW ושודרו אחר כך מזרחה לכל רחבי ארה"ב .
אחרי המלחמה מצאה KQW את עצמה במלחמה אחרת עם תחנת KSFO על שימוש בתדר 740 קילוהרץ , התדר האחרון בעצמה של 50,000 ואט שנותר פנוי באותה עת עבור תחנת רדיו בצפון קליפורניה וזו היתה מלחמה ארוכה .
ב 1941, כש KSFO היתה עדיין שלוחה של CBS באזור , נכנסה הרשת להסכם עם KQW שאפשר לתחנת KSFO לקבל את התדר של KQW ולהגדיל את עצמת השידור שלה ל 50,000 ואט . KQW, ששדרה אז רק בעצמה של 5,000 ואט באותו תדר , היתה אמורה לעבור למקום של KSFO בטבלת התדרים . כל תהליך המעבר היה תלוי באישור של FCC אבל עם פרוץ המלחמה הוקפאו כל ההליכים . אבל עם תום המלחמה היה הזכיון של CBS בידי KQW, ו CBS לא התכוונה לוותר על זכיון למשדר בעצמה של 50,000 ואט באזור המיפרץ של סן פרנסיסקו . היא הגישה בקשה משלה לרשיון הלהגדלת עצמת שידור בתדר 740 קילוהרץ.
Aאחרי שימועים ממשוכים החליטה FCC העניק היתר להגדלת עצמת שידור למבקש הבקשה המקורית היא תחנת KSFO. אבל מנהלי התחנה הזו החלו באותה עת לפקפק באותה עת באשר לעתיד שידורי הרדיו ב AM r והחלו להשקיע את מרבית הונם בתחנת טלוויזיה חדשה בשם KPIX. שוב נפתחו הדיונים עם רשת CBS, והתוצאה של אלה היתה ויתור מצד KSFO על תדר 740 קילוהרץ ,בתמורה לשותפות עסקית והפיכת KPIX לשלוחה של CBS-TV בסן פרנסיסקו .
בשנת 1949 רכשה CBS את הרשיון של KQW ושינתה את אות הזיהוי של התחנה ל KCBS. הרשת הקימה מערכת אנטנות נרחבת בנובאטו שבמחוז מרין ומתקני השידור החדשים הופעלו בשנת 1951.
בשנות החמישים התבססו מרבית התוכניות של KCBS על תוכניות שהגיעו מהרשת ועל תוכניות מוסיקה . בסוף שנות החמישים פיתחה KCBS תפישה חדשה שנקראה "רדיו חזית" ( Foreground Radio) שכלה תערובת של תוכניות אישיות, חדשות ותוכניות אירוח עם מאזינים באמצעות הטלפון, לראשונה בתולדות הרדיו במערב ארה"ב. . במקביל הגישה התחנה תוכנית בוקר קבועה שלמוסיקה ודיווחי תנועה לנהגים .ההתמקדות באקטואליה הביאה את הרשת בהדרגה לנטוש את המתכונת המוסיקלית הקודמת בשנת 1968 והרשת הפכה את התחנה לתחנה של חדשות עשרים וארבע שעות ביממה , הראשונה באזור מפרץ סן פרנסיסקו . היא נשארה לבדה בתחום זה במהלך שלושים השנה הבאות .



הרולד , 1904


הרולד ( מימין) ןהסטודנט ריי ניובי לצידו מפעילים משדר ניצוץ קטן ב Herrold College of Engineering and Wireless בסן חוזה , 1909. שירות הרדיו המדבר שהם התחילו כאן הפך יותר מאוחר ל KQW ואחר כך ל KCBS


תחנת הרדיו "Arc Fone" ב Garden City Bank Building בסן חוזה, בערך בשנת 1912. הרולד עומד סמוך לדלת.


הרולד ניצב לפני המיקרופון של KQW בתחילת שנות העשרים

לי דה-פורסט בתחנת 6XC בשנת 1920


1925 : הרולד נראה בתמונה כשהוא מפעיל ציוד שידור


ב 1925 מכר הרולד את KQW לכנסיה הבפטיסטית הראשונה של סן חוזה . הכניסה התקינה את צידו השידור באתר עצמו ובנתה את מגדל בצמוד למבנה הכנסיה על מנת להתקין עליו את אנטנת השידור .



1925 : חבות החשמל של הרולד לאחר שמכר את KQW


שנה לאחר שרכשה את KQW מכרה אותה הכנסיה למי ששמש כמנהל התחנה פרד ג'יי הארט . הארט המשיך להפעיל אותה כתחנה מסחרית מהאולפן שנראה בתמונה, שצולמה בשלהי שנות העשרים.


ספר על פעלו של הרולד


חדר הבקרה של המשדר ב AM של KSF בשנות הארבעים

אתר החדשות הישראלי היחיד בנושאי טלוויזיה דיגיטלית קרקעית DVB-T , רדיו דיגיטלי קרקעי DAB , שידורי מולטימדיה דיגיטלית קרקעית DMB ו DVB-H
© האתר בלתי תלוי ואינו קשור בגורמים מסחריים או בעלי ענין בנושאים הנסקרים בו.
This is an independent non-commercial web magazine about digital terrestrial radio and television in Israel and worldwide
מבוא
מבוא לשידורים
דיגיטליים

מילון מונחים בנושא שידורים דיגיטליים

עדכוני האתר Newsletter
טלוויזיה דיגיטלית : בעולם / בישראל
DTT/DVB-T Digital TV in Israel
היסטוריה - הטלוויזיה


שידורי מולטימדיה
DVB-H , MediaFLO קרקעיים ניידים
DMB , DVB-H , MPH ,
MediaFLO
A-VSB

חדשות ציוד / קישורים
רדיו
טלוויזיה
DVB-H, DMB
יצרנים ומפתחים

תקינה ורגולאציה תערוכות אירגונים
קשר ומערכת
אודות האתר
יצירת קשר
about this site
contact us
עדכוני האתר Newsletter