חזרה לעמוד היסטוריה ראשי

דיוויד סרנוף - David Sarnoff

אם פרנק קונרד היה המהנדס שהצית את הניצוץ של הרדיו הציבורי, דיוויד סרנוף (David Sarnoff, 1891–1971) היה הטיטאן העסקי והחזונאי שבנה את האימפריה של המדיה המודרנית. הוא הצעיד את הרדיו (ולאחר מכן את הטלוויזיה) מהמוסכים הביתיים והמעבדות אל מרכז הסלון של מאות מיליוני בני אדם.

סרנוף, מהגר יהודי עני מבלארוס שהגיע לניו יורק בגיל 9, הפך ליו"ר חברת RCA (Radio Corporation of America) ולמייסד רשת השידור NBC. הוא נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר במאה ה-20 בעיצוב פני התקשורת והבידור

המיתוס של הטיטניק

סרנוף החל את דרכו כנער שליחויות בחברת האלחוט של מרקוני (Marconi Wireless Telegraph Co). הוא למד בעצמו קוד מורס והפך למפעיל אלחוט מצטיין.

הפריצה הגדולה שלו לתודעה הציבורית נקשרה באחד האסונות הגדולים בהיסטוריה: טביעת הטיטניק ב-1912. לפי הסיפור המפורסם (שסרנוף עצמו דאג לטפח לאורך השנים, אף שהיסטוריונים גילו שהוא היה מעט מוגזם), סרנוף היה האלחוטן הצעיר שאייש את תחנת הרדיו החזקה שעל גג כלבו "וונאמייקר" בניו יורק. הוא קלט את אותות המצוקה של הספינה הטובעת, ונשאר בעמדתו במשך 72 שעות ברציפות כדי להעביר לעיתונות ולמשפחות המודאגות את שמות הניצולים. האירוע הזה קיבע בדעת הקהל את החשיבות המכרעת של תקשורת אלחוטית בזמן אמת.

חזון "קופסת המוזיקה האלחוטית" (The Radio Music Box)

כבר בשנת 1915 (או 1916), הרבה לפני שפרנק קונרד החל לשדר מהמוסך שלו, סרנוף כתב למנהליו בחברת מרקוני מזכר היסטורי שזכה לשם "The Radio Music Box Memo".

במזכר זה הוא הציג חזון שנחשב אז למטורף לחלוטין: הוא הציע להפוך את הרדיו למוצר צריכה ביתי.

"הבאתי בחשבון תוכנית פיתוח שתהפוך את הרדיו למשק ביתי, באותו אופן שבו נתפס כיום הפטיפון או הפסנתר... הרעיון הוא להביא מוזיקה לתוך הבית באמצעות אלחוט... ניתן יהיה להציב 'קופסת מוזיקה אלחוטית' על השולחן בסלון, לכוונן אותה לתדר מסוים, וליהנות מקונצרטים, הרצאות ואירועי ספורט."

המנהלים שלו ביטלו את הרעיון וקראו לו "שטות", אך סרנוף לא ויתר.

הקמת אימפריית RCA ורשת NBC

בשנת 1919 רכשה חברת ג'נרל אלקטריק (GE) את הפעילות של מרקוני בארה"ב והקימה את תאגיד RCA. סרנוף מונה למנהל מסחרי ולאחר מכן לנשיא ויו"ר החברה.

כאשר ראה את ההצלחה של תחנת KDKA של Westinghouse ב-1920, סרנוף הבין שהשעה הגיעה. הוא דחף את RCA לייצר מכשירי רדיו בהמוניהם (תוך שימוש בפטנטים של החברה) ובמקביל הבין שמי ששולט בתוכן – שולט בשוק.

• 1926: סרנוף מייסד את NBC (National Broadcasting Company), רשת הרדיו הארצית הראשונה בארה"ב. במקום תחנות מקומיות קטנות, NBC חיברה את כל המדינה לרשת אחת, והעבירה תוכניות בידור, חדשות ומוזיקה בשידור חי מחוף לחוף.
• חוק סרנוף (Sarnoff's Law): סרנוף ניסח עיקרון כלכלי המוכר עד היום בתאוריית הרשתות, לפיו הערך הכספי של רשת שידור (Broadcasting) נמצא ביחס ישר למספר המאזינים או הצופים שלה ($V \propto N$).

המלחמה על הטלוויזיה והגלים הקצרים

סרנוף לא עצר ברדיו. כבר בסוף שנות ה-20 הוא סימן את היעד הבא: טלוויזיה. הוא השקיע מיליוני דולרים מכספי RCA בפיתוח טלוויזיה אלקטרונית (וגייס לשם כך את הממציא הרוסי-אמריקאי ולדימיר זווריקין).

סרנוף הציג לעולם את הטלוויזיה של RCA ביריד העולמי בניו יורק בשנת 1939, והכריז: "כעת אנו מוסיפים ראייה לשמיעה".

הנחישות העסקית שלו הייתה לעיתים אגרסיבית מאוד. הוא ניהל מלחמות משפטיות וטכנולוגיות מרות נגד ממציאים עצמאיים:

• פילן פארנסוורת' (Philo Farnsworth): הממציא הגאון שפיתח את הפטנטים הבסיסיים לטלוויזיה האלקטרונית. סרנוף ניסה לעקוף את הפטנטים שלו במשך שנים, עד שנאלץ לבסוף לשלם לו תמלוגים.
• אדווין ארמסטרונג (Edwin Armstrong): ממציא שיטת ה-FM (רדיו בתדר אפנון, שהיה נקי מרעשים לעומת ה-AM הישן). ארמסטרונג היה חבר קרוב של סרנוף, אך סרנוף ראה ב-FM איום על אימפריית ה-AM של RCA ועל משאבי הפיתוח של הטלוויזיה. RCA חסמה את התקדמות ה-FM בדרכים פוליטיות ועסקיות, מאבק שהוביל בסופו של דבר להתאבדותו הטרגית של ארמסטרונג.

מורשתו

דיוויד סרנוף, שזכה במהלך מלחמת העולם השנייה לדרגת תת-אלוף (Brigadier General) בזכות תרומתו לתיאום מערכות הקשר של בעלות הברית (ומאז נודע בכינוי "הגנרל"), נפטר ב-1971.

הוא לא היה מדען ולא המציא את גלי הרדיו, אך הוא הבין את הפסיכולוגיה של ההמונים ואת הכוח המסחרי של הטכנולוגיה טוב יותר מכל אדם אחר בתקופתו. הוא זה שהפך את התיאוריות של מקסוול וההמצאות של קונרד לאימפריה כלכלית ותרבותית שעיצבה את המאה העשרים.

Upper photo by Levent Simsek |