שידורי טלוויזיה אנלוגיים ב High Definition

הרעיון של טלוויזיה ברזולוציה גבוהה (HDTV) אינו פיתוח דיגיטלי בלעדי; בשנות השמונים והתשעים של המאה שעברה נערך בארצות הברית מרוץ טכנולוגי ופוליטי סוער סביב שידורי HD אנלוגיים.

הסיפור האמריקאי של ה-HD האנלוגי אינו תולדה של שידור ביתי נרחב לציבור, אלא סיפור של בהלה לאומית, ניסויים טכנולוגיים, והחלטה רגולטורית חדה ששינתה את פני התקשורת העולמית.

1. האיום היפני והתעוררות ארצות הברית

בסוף שנות השבעים והשמונים, רשות השידור היפנית (NHK) יחד עם חברות ענק כמו Sony פיתחו את מערכת ה-Hi-Vision (MUSE) — טלוויזיה אנלוגית ברזולוציה של 1125 שורות (לעומת 525 שורות בתקן ה-NTSC האמריקאי הקיים).

היפנים החלו לשדר ניסיונית בלוויין והציגו את הטכנולוגיה בוושינגטון בשנות השמונים. התגובה האמריקאית הייתה שילוב של תדהמה וחרדה:

• איום כלכלי: הפוליטיקאים והתעשיינים בארה"ב חששו שיפן תשתלט לחלוטין על שוק יצור הטלוויזיות והציוד האלקטרוני המקומי.
• בעיית תדרים: המערכת היפנית האנלוגית דרשה רוחב פס עצום (כ-20-30 מגהרץ). כדי לשדר אותה בלוויין או בכבלים דחפו אותה ל-8.1 מגהרץ, אך שידור קרקעי (Over-the-Air) בארה"ב התבסס על ערוצי VHF/UHF מוגבלים של 6 MHz בלבד.

2. הניסיונות האמריקאיים לפיתוח HD אנלוגי

כדי לא להישאר מאחור, הוקמה בארה"ב בשנת 1987 וועדה מייעצת של ה-FCC (רשות התקשורת הפדרלית) לבדוק טכנולוגיות HD מתחרות. מספר חברות אמריקאיות ואירופאיות הציעו מערכות אנלוגיות או "היברידיות":

• ACTV (Advanced Compatible Television): פותחה על ידי מעבדות Sarnoff (RCA/Thomson). זו הייתה מערכת אנלוגית מורחבת שהציעה תמונה רחבה (16:9) ואיכות משופרת, תוך שמירה על תאימות לאחור לטלוויזיות NTSC ישנות בתוך ערוץ ה-6 מגהרץ הקיים.
• Narrow-MUSE: גרסה יפנית מותאמת של מערכת MUSE האנלוגית, שכוונצה להידחס לתוך ערוץ 6 MHz אמריקאי.
• Zenith Spectrum Compatible HDTV: חברת Zenith האמריקאית הציעה מערכת אנלוגית חלקית שחילקה את האות בעוצמה נמוכה כדי למנוע הפרעות לערוצים שכנים.

3. נקודת המפנה (1990):

המהפכה הדיגיטלית של General Instrumentבעוד שהמעבדות בארה"ב, יפן ואירופה נאבקו לייעל את האות האנלוגי, ביוני 1990 התרחשה דרמה טכנולוגית:

חברת General Instrument (GI) האמריקאית, בראשות המהנדס ווגה פראסאד, הציגה את מערכת DigiCipher. זו הייתה המערכת הראשונה בעולם שהוכיחה כי ניתן לדחוס ולשדר וידאו ברזולוציה גבוהה (HD) בפורמט דיגיטלי לחלוטין בתוך תדר מוגבל של 6 MHz.

4. החלטת ה-FCC ומות ה-HD האנלוגי בארה"ב הופעת הדחיסה הדיגיטלית שינתה את חוקי המשחק בבת אחת:

• פסילת האנלוג: ה-FCC הבין שטכנולוגיה אנלוגית היא ללא מוצא — היא דרשה רוחב פס מופרז, סבלה בהפרעות שידור ולא ניצלה את התדרים ביעילות.
• הקמת ה-Grand Alliance (1993): ה-FCC אילץ את כל החברות המתחרות (Zenith, AT&T, General Instrument, MIT, Thomson, Philips ו-Sarnoff) לאחד כוחות ולפתח תקן דיגיטלי אחיד.
• לידת תקן ATSC: בשנת 1996 אישר ה-FCC את תקן ATSC הדיגיטלי כתקן השידור הרשמי של ארה"ב, מה שהפך את ה-HD האנלוגי להיסטוריה עוד לפני שזכה לשידור מסחרי רחב באמריקה.

סיכום

בניגוד ליפן (שתפעלה שידורי לוויין HD אנלוגיים בשיטת MUSE מ-1989 עד 2007), ארצות הברית דילגה לחלוטין על עידן ה-HD האנלוגי הצרכני. אף על פי שהופקו בארה"ב סרטים ותוכניות בציוד HD אנלוגי באולפנים (באמצעות ציוד Sony HDVS), השידור לבתים מדור ה-HD האנלוגי נעצר בשלבי הניסויים בלבד. המירוץ האנלוגי שימש כזרז שהביא ללידת השידור הדיגיטלי הפיזי והלווייני המודרני בעולם כולו.

סרט הדגמה של סוני: This Is Hi-Vision" של NHK (קטעי הדגמה של טלוויזיית HDTV אנלוגית Sony HDV-1000 HDVS בגודל 1 אינץ' משנת 1987)

ארצות הברית עוברת בהדרגה למערכת שידורי מתקדמת ב HD