היסטוריה של הטלוויזיה - 1975

היסטוריה של הטלוויזיה - 2011 - 2020

העשור שבין 2010 ל-2020 סימן את השינוי המוחלט בפרדיגמה משידור ליניארי מתוזמן לשירותי סטרימינג המועברים בפס רחב. בהתבסס על התפשטותן העולמית של טלוויזיות חכמות, טכנולוגיות תצוגה 4K Ultra High Definition (UHD) והשקעות הון מסיביות בתוכן דיגיטלי מקורי, הטלוויזיה הפכה לנוף בידור לפי דרישה ואלגוריתמי.

עלייתן של ענקיות הסטרימינג ו-"Peak TV"

במהלך שנות ה-2010, וידאו לפי דרישה במנוי (SVOD) הפך מאפשרות בידור ביתי היקפית למדיום העיקרי לצריכת טלוויזיה, מה שגרם לתופעה המכונה "Peak TV".

פריחה של תוכן מקורי: נטפליקס שינתה את התעשייה בשנת 2013 על ידי השקת דרמות מקוריות בסדרות (בית הקלפים, כתום זה השחור החדש), והפיכה לפופולריות של מודל ה"צפייה בינג'" על ידי שחרור עונות שלמות בו זמנית.

האצת קיצוץ הכבלים: ספקי טלוויזיה בתשלום חוו ירידה היסטורית במספר המנויים כאשר צרכנים ביטלו חבילות כבלים ולוויין לטובת שירותי סטרימינג, מה שגרם לחברות מדיה מדור קודם להשיק פלטפורמות ישירות לצרכן (כגון Disney+, HBO Max ו-Apple TV+ לקראת סוף העשור).

התאמה אישית אלגוריתמית: הרגלי הצפייה עברו מלוחות זמנים משותפים של רשתות לטובת המלצות אישיות, המבוססות על למידת מכונה, המותאמות לפרופילי משתמשים אישיים.

התקדמות טכנולוגיית תצוגה: 4K, HDR ו-OLED

הנדסת חומרה עברה מעבר לרזולוציית HD סטנדרטית של 1080p, תוך מתן עדיפות לצפיפות פיקסלים, דיוק צבע וטווח דינמי.

2012: הוצגו טלוויזיות 4K Ultra HD מסחריות ראשונות
2013: LG מפרסמת פאנלים גדולים של טלוויזיות OLED
2015: איגוד טכנולוגיית הצרכנים מאשר את תקן HDR10
2017: צגי Quantum Dot (QLED) נכנסים לייצור המוני

קפיצת מדרגה חזותית: 4K UHD וטווח דינמי גבוה

בעוד ש-4K הגדיל את הרזולוציה המרחבית ל-3840 × 2160 פיקסלים (פי ארבעה מספר הפיקסלים של 1080p), טווח דינמי גבוה (HDR) סיפק שיפור בולט בהרבה בנאמנות הוויזואלית על ידי הרחבת הבהירות ומרחב הצבעים:

HDR10 ו-Dolby Vision: תקני מטא-נתונים סטטיים (HDR10) ופורמטי מטא-נתונים דינמיים (Dolby Vision) אפשרו לצגים להתאים את בהירות השיא שורה אחר שורה, ולשחזר שחורים עמוקים לצד גוונים בהירים שעולים על 1,000 ניטים.
סולם צבעים רחב (WCG): פאנלים מודרניים הרחיבו את כיסוי הצבעים מספקטרום Rec. 709 הישן ל-DCI-P3 ו-Rec. 2020, תוך עיבוד מיליארדי גוונים שונים.

ארכיטקטורות תצוגה:

OLED לעומת QLEDOLED (דיודה פולטת אור אורגנית): פיקסלי OLED, שפותחו באופן מסחרי על ידי LG Display, פולטים אור משלהם (פולטים). כיבוי פיקסלים בודדים מניב רמות שחור מוחלטות (0$ ניטים) ויחסי ניגודיות אינסופיים.
QLED (LED נקודות קוונטיות): סמסונג תמכה בפאנלי LCD חדי קרקע המשופרים בננו-גבישים של נקודות קוונטיות, המציעים בהירות שיא מעולה ונפח צבעים חי בסלונים מוארים.

שינוי אדריכלי: מערכות הפעלה לטלוויזיות חכמות

הסיליקון בתוך מכשירי טלוויזיה התפתח במהירות, והפך את חומרת הטלוויזיה לפלטפורמות מחשוב עצמאיות המריצות מערכות הפעלה ייעודיות:

פלטפורמות מערכת הפעלה משולבות: פלטפורמות קנייניות ופתוחות - כגון LG webOS, Samsung Tizen, Android TV ו-Roku OS - החליפו ממירים חיצוניים, ושילבו חנויות אפליקציות ישירות בחומרה.

שידור IP ופרוטוקולים אלחוטיים: טכנולוגיות כמו Apple AirPlay ו-Google Chromecast אפשרו שידור חלק של זרמי וידאו מסמארטפונים וטאבלטים ישירות למסך הראשי.

שליטה קולית ושילוב בית חכם: שלטים אינפרא אדום הורחבו עם בקרי חיפוש קולי Bluetooth ועוזרים וירטואליים (Amazon Alexa, Google Assistant).

עד שנת 2020, הטלוויזיה כבר לא הייתה מעוגנת לאנטנת שידור או לדיסק פיזי. רשתות סיבים אופטיים במהירות גבוהה, צגי 4K HDR ותשתית ענן הגדירו מחדש לחלוטין את האופן שבו תוכן טלוויזיה מופק, מופץ ונצרך ברחבי העולם.