היסטוריה של הטלוויזיה - 1971 - 1980
העשור שבין 1970 ל-1980 ראה את הטלוויזיה משתחררת מהאילוצים המסורתיים של תזמון השידורים. בהתבסס על התרחבות רשתות כבלים קואקסיאליים, עליית פורמטי מכשירי וידאו ביתיים ושילוב שבבים, הטלוויזיה הפכה ממדיום ליניארי לחלוטין בזמן אמת לפלטפורמה אינטראקטיבית הנשלטת על ידי המשתמש.
לידת הטלוויזיה בכבלים ורשתות לווייניות
לפני 1970, טלוויזיה בכבלים פעלה בעיקר כ"טלוויזיה עם אנטנות קהילתיות" (CATV) - שירות כפרי המשתמש במגדלים גבוהים כדי להעביר אותות שידור לאזורים עם קליטה גרועה. במהלך שנות ה-70, שינויים רגולטוריים והפצת לוויינים הפכו את הכבלים למנוע תוכן פרימיום.
שינוי קופת הכרטיסים הביתית (HBO) (1972/1975): בשנת 1972, HBO הושקה כשירות טלוויזיה בתשלום אזורי. המהפכה האמיתית התרחשה בספטמבר 1975, כאשר HBO השתמשה בלוויין Satcom 1 של RCA כדי לשדר את קרב האיגרוף "Thrilla in Manila" בשידור חי למערכות כבלים ברחבי הארץ. זה ביסס את מודל ההפצה מלוויין לכבל.
סופרסטאנז'ס וכבלים נישה (1976–1979): טד טרנר היה חלוץ בקונספט "סופרסטאנז'" בשנת 1976 על ידי שידור ערוץ WTCG (לימים TBS) של אטלנטה דרך לוויין למערכות כבלים ברחבי ארה"ב. עד 1979 צצו רשתות כבלים ייעודיות כמו C-SPAN ו-ESPN, שסיימו את הדומיננטיות המוחלטת של רשתות השידור המסורתיות.
מהפכת הווידאו הביתי: Betamax לעומת VHS
שנות ה-70 הציגו את תוכנית ה-timeshifting - שאפשרה לצרכנים להקליט שידורי טלוויזיה חיים ולהשמיע אותם כרצונם, לצד סרטים מסחריים מוקלטים מראש.
1971: סוני משיקה את פורמט קלטת הווידאו U-matic בגודל 3/4 אינץ' (מסחרי/חינוכי)
1975: סוני מציגה את Betamax עבור צרכנים ביתיים
1976: JVC משיקה את Victor Video Home System (VHS)
1979: סוני משיקה את מכשיר הווידאו Betamax מדגם SL-5400 עם יכולות חיפוש
מלחמת הפורמטים: Betamax נגד VHS
Betamax של סוני (1975) הגיע ראשון, והציע רזולוציית תמונה מעולה ועיצוב קלטת קומפקטי יותר. עם זאת, VHS של JVC (1976) כבש את השוק בזכות רישוי אסטרטגי ומשך הקלטה:
קיבולת הקלטת: סוני הגבילה במקור את קלטות Betamax לשעה של זמן הקלטה כדי לתעדף את איכות הווידאו. JVC עיצבה קלטות VHS להכיל שעתיים (ובקרוב 4 שעות), מה שאפשר לצרכנים להקליט משחק כדורגל שלם או סרט עלילתי על קלטת אחת.
אסטרטגיית רישוי: JVC העניקה רישיון לפורמט VHS באופן נרחב ליצרנים מתחרים (RCA, Panasonic, Hitachi), הציפה את השוק במכונות זולות יותר והבטיחה דומיננטיות עד סוף העשור.
חידושים טכנולוגיים וקידום צגים
אבולוציה של מעגלים משולבים ושלט רחוק: החלפת שפופרות ואקום בטרנזיסטורים של מצב מוצק ומעגלים משולבים הפכה את מכשירי הטלוויזיה לקלים יותר, קרירים יותר ואמינים הרבה יותר. טכנולוגיית אינפרא אדום (IR) החליפה שלטים קוליים, וביססה את הסטנדרט המודרני לשלט רחוק בקו הראייה.
טלטקסט ו-Ceefax (1974): ה-BBC הציגה את Ceefax בשנת 1974, תוך ניצול קווים נסתרים במרווח הריק האנכי (VBI) של אותות אנכיים כדי להעביר נתוני טקסט דיגיטליים. הצופים יכלו לגשת לחדשות, מזג אוויר וספורט ישירות על המסך שלהם - קודמן לשירותי נתונים דיגיטליים מודרניים.
איסוף חדשות אלקטרוני (ENG): המעבר מסרטי חדשות 16 מ"מ למצלמות וידאו ניידות בגודל 3/4 אינץ' ומקליטי וידאו אפשר לתחנות חדשות לערוך קטעים במהירות ולשדר בשידור חי ממיקומים מרוחקים באמצעות משאיות ממסר מיקרוגל.
התפתחות חברתית-תרבותית ותכנותית
ריאליזם חברתי ונושאים בוגרים: תכניות הפריים-טיים בארה"ב עברו מקומדיות כפריות לכיוון סדרות ריאליסטיות בעלות מודעות חברתית כמו "הכל במשפחה" (1971) ו-"MASH*" (1972), שעסקו בנושאים חברתיים, מלחמה ופוליטיקה.
אירוע המיני-סדרה: שידור "רוטס" ב-1977 משך למעלה מ-100 מיליון צופים במשך שמונה לילות רצופים, מה שהקים את המיני-סדרה המשודרת כאירוע תרבותי מרכזי.
עד 1980, כאשר רשתות הכבלים התרחבו במהירות ומכשירי וידאו הפכו למכשירים ביתיים, הטלוויזיה הניחה את היסודות המבניים לעידן הבידור הביתי הרב-ערוצי של שנות ה-80.
Site built with Simple Responsive Template | © 2026 All right reserved - disclaimer - כל הזכויות שמורות
